אלעד רזניק: הפיל הרוסי שבחדר

[בתמונה: הפיל הרוסי...  קריקטורה של dezhurny; למקור לחצו כאן]

בימים הקרובים יבלבלו שועי עולם את המוח עם המון מלל על הצהרתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ בדבר הסכם הגרעין. מושגים כמו פצצה או הפצצה יחזרו לככב במהדורות החדשות. פרשנינו יעטו על עצמם ארשת של חשיבות, וידברו על טראמפ, שמקרב את העולם למלחמת עולם; ועל ביבי, שדוחק בו להפר את כללי ההתנהגות הבינלאומיים... כולם כאחד יתעלמו מהפיל הרוסי שבחדר... 

אתחיל עם כמה אקסיומות:

(מי שרוצה הרחבה של הנקודות שיבקש יפה)

ראשית, איראן שואפת להפוך למעצמה אזורית ובינלאומית.

שנית, איראן מפתחת נשק גרעיני, בין השאר, לצורך מימוש השאיפה הזאת.

כל מדינה נחושה מספיק תצליח לפתח נשק גרעיני, אלא אם ימנע הדבר ממנה בעזרת שימוש בכוח.

האינטרס הרוסי

איראן היא בעלת ברית אסטרטגית עיקרית של הרוסים במזרח התיכון, ע"פ הצהרות הרוסים עצמם.

האינטרס האסטרטגי הרוסי מחייב את הפיכתה של איראן למדינה גרעינית, לא מדינת סף, בקרוב למועד תום ההסכם או בהינתן תנאים מסוימים לפניו!

[הקריקטורה משמאל, של ולדימיר פוטין, היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי valeriy osipov לאתר flickr]

תרשו לי להרחיב בנוגע לאינטרס האסטרטגי הרוסי... ההתגרענות הצפון קוריאנית חיזקה את מעמדה הבינלאומי והאזורי של סין; והיא אחד הגורמים שאפשרו את ההתפשטות הסינית בים סין הדרומי בניגוד לחוק הבינלאומי (שפרשנינו כ"כ אוהבים לנפנף בו), דבר שגרם להקטנת מרווחי היציבות הבינלאומיים.

ההתקרבות הרוסית לאיראן החלה לאחר ההכרזה הסינית על תכנית דרך המשי בספטמבר 2013. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין - שמאמין בעליונות טכנולוגית, ושואף להפוך את רוסיה לשחקן ציר מרכזי בתחום האינטליגנציה המלאכותית, ניצב לפני אתגרים כלכלים רבים. אחד מהם הוא הבטחת הכלכלה הרוסית כשחקן עיקרי במשק הגז והסחר האירופאים, דבר שיבטיח את עתידה הכלכלי של רוסיה עד ל- 2050, ויאפשר שינויים מבניים גדולים במשק הרוסי.

[להרחבה בנושא תכנית דרך המשי, לחצו כאן]

תוכנית דרך המשי הסינית הציבה לפני פוטין והכלכלה הרוסית איום אמתי. פוטין הבין, שהדרך לעצור את הסינים עוברת במזרח התיכון. הוא זיהה את הוואקום האמריקאי באזור, חתם על הסכמים עם האיראנים - כתגובת נגד להסכמים האסטרטגים הסינים - פקיסטנים - וייצר טריז גאוגרפי בין היזמה הסינית לאירופה.

כשאלו התנאים המקדמיים, נשאלת השאלה מה משרת את המדיניות הישראלית 

  • ביטול ההסכם?
  • ניסיונות שדרוג תחומים בזמן? (שהרי, לא ברור כלל אם הם אפשריים; וסביר להניח, שכמו לאורך שנות הדיונים, האיראנים ימשכו זמן, ומועד פקיעת ההסכם יגיע לפני סיום המו"מ הנוסף)
לדעתי - ולאור התקדים הצפון קוריאני - עדיף למדינת ישראל לא לשחק ב'כאילו'. חיזוק מעמדה הבינלאומי של מוסקבה עובר דרך איראן גרעינית! התנאים להתמודדות עם האיראנים היו נוחים הרבה יותר לפני 3 שנים מאשר היום; והם הרבה יותר נוחים היום ממה שהם יהיו בעוד 15 שנה!  בעיקר אם מביאים בחשבון את האינטרס האסטרטגי הרוסי...

5 thoughts on “אלעד רזניק: הפיל הרוסי שבחדר

  1. תודה על התגובה.
    למרות שעדין לא ברור לי איזה מין אופציות פעולה, לעצירת ההתפשטות האיראנית במרחב, פתוחות בכלל בפני ישראל (ללא שיתוף פעולה של ארה'ב, האיחוד האירופי והמדינות הסוניות, ולמעשה אפילו התנגדות עזה של חלקן ).

    אבל אם כבר מדברים על הפילים שבחדר – הנה פיל נוסף שממנו אנו מתעלמים. ליתר דיוק – פיל מעופף (המצויר כדרקון).

    קטע מפוסט בשילוח:
    "ב'ניו יורק טיימס' כותב תומס אֶרְדְבְּרינק כי איראן נמצאת במוקד שאפתנותה הגלובלית של סין, ובייחוד בלב המיזם הטראנס-אסייתי הגדול שלה "חגורה אחת, כביש אחד". במזרח איראן שוקדים פועלים סינים על מודרניזציה של מסילת ברזל מרכזית, במטרה לחבר את טהראן לטורקמניסטן ולאפגניסטן. כך גם במערב איראן, שם עמלים צוותי המסילות על חיבור הבירה לטורקיה ודרכה לאירופה. נתיב סיני זה אל שוקי אירופה קצר מאלו העוברים דרך רוסיה, מתחרה פוטנציאלית של סין. כבר עתה סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן, וקניינית נפט מרכזית שלה. חברות ממשלתיות מסין פעילות בכל רחבי איראן בבניית כבישים מהירים, בכרייה ובייצור פלדה. החנויות בטהראן מוצפות במוצרים סיניים, ורחובותיה הומים מכוניות סיניות. ההשלכות של כל זה על המערב הרות גורל."

    Iran Is at the Center of China's Global Ambitions

  2. לרוסיה עדיף מדינה שתלויה בה ולכן אינה גרעינית. אלא אם כן השיקול הוא שהביטחון של הגרעין יגרום לאירן להיות תוקפנית יותר וזה יביא אותה לידי מצור כלכלי עולמי ותלות ברוסיה.
    לא ברור לי כלל מה הקשר בין הגרעין הקוריאני להתרחבות ההשפעה הסינית בים סין הדרומי. אחא אם כן השיקול של סין הוא שארה"ב תהיה עסוקה בלהסתבך עם קוריאה ולא אתה

  3. פוסט מעניין.

    אבקש יפה (כהצעתך) 2 הבהרות:

    א. ברור לי האינטרס הרוסי בבת ברית איראנית (ולא רק לעצירת הציר הסיני פקיסטני, אלא גם לבלימת השפעת טורקיה והתפשטותה לקווקז ולבלקן, ולהתמודדות עם הרפובליקות האיסלמיות – סוניות הפוסט סוביטיות).
    ומכאן גם רצונם של הרוסים בבת ברית חזקה ואיתנה, כלכלית וצבאית.
    אבל לא ברור לי מדוע הרוסים יהיו מעוניינים שבת הברית שלהם תהיה גרעינית?
    בסופו של דבר גרעין איראני עלול לסכן בעתיד אפילו אותם + כשלאיראנים יהיה גרעין תלותם ברוסיה תפחת.
    מדוע שהאיראנים לא יסתפקו בהבטחה רוסית למטריית הגנה גרעינית על איראן? נדמה לי שמנקודת מבט רוסית – מצב זה עדיף.

    ב. לא לגמרי ברור מהפוסט – האם אתה מציע שישראל תתקוף צבאית את איראן + שתעשה זאת בהקדם, לפני שמצבה יורע עוד יותר (גם במחיר הסתבכות עם ארה'ב ועם רוסיה גם יחד)?
    או שאתה מציע גם חלופה לא צבאית כלשהי (כמו ברית עם הודו לבלימת סין ופקיסטן, כך שגם רוסיה תרגע ואולי אפילו תבחר בציר זה במקום בברית עם האיראנים, או הצטרפות לברית הסינית פקיסטנית או …)

    • אלעד רזניק השיב:
      ב. אני לא מציע הצעות, אני מצביע על פילים 🙂 יחד עם זאת כיוון ששאלת אז בבואנו לדון בהתגרענות האיראנית ובאתגרים, הקונבנציונאלים והאחרים, שהיא מציבה לפני מדינות המזרח התיכון, מן הראוי להביא בחשבון שתי אקסיומות :
      1. בהעדר מלחמה, מדינה נחושה מספיק תצליח במאמציה לפתח נשק גרעיני.
      2. הזמן משרת את מי שמנצל אותו טוב יותר.

      את ההתגרענות האיראנית אפשר לעצור כרגע רק במהלומה צבאית. נתניהו וויתר על האופציה ולכן נאלץ להופיע בקונגרס ב 2015, מכאן שבהעדר מחויבות מערבית וישראלית ההתגרענות האיראנית היא הוויה די מוגמרת ועל מדינת ישראל לפתח את הכלים הטכנולוגים על מנת להתמודד עם יכולת זו ונגזרותיה (יש לנו כ 8 שנים לנושא).

      נשאלת השאלה האם מדינות המזרח התיכון הסוניות ומדינת ישראל צריכות להתעלם ממלהכי ההתפשטות האיראנים במרחב הגאוגרפי המשתרע בין טהרן, בירות ומפרץ עדן. לדעתי התשובה היא לא. גם בהינתן איראן גרעינית בעוד כ- 8 שנים, עדיף למדינות האזור שזרועות המהפכה של איראן יהיו בעלות מוטת השפעה קטנה ככל האפשר.

      לצערי בהעדר מנהיגות אמריקאית ואחרת, הסיכוי שמדינות האזור ינקטו בפעילות צבאית על מנת לעצור את האיום הזה לא קיים; ולכן, ההתמודדות מול איראן וזרועותיה נדמה לי שהופכת לקשה ככל שהזמן חולף.

      האיראנים בינתיים מנצלים את הזמן הרבה יותר טוב מאיתנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *