[בתמונה: אופנועני סיור במשטרה הצבאית. המקור: אתר צה"ל]
[לתוכן העניינים של 'משטרה צבאית הלכה למעשה'] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן]
המשטרה הצבאית (Military Police - MP) היא אחד הגופים המרתקים בעולם השיטור. למרות זאת, אין כמעט בנמצא חומרים על הארגון הזה, דרכי עבודתו והדילמות שעמן הוא מתמודד. מרתקת גם ההקבלה שבין מקצוע השיטור הצבאי לזה של השיטור האזרחי...
בקיץ 2016 הגיש מפקד המשטרה הצבאית הנוכחי, תת-אלוף רן כוכב (רנכו) (ראו תמונה משמאל), את עבודת הגמר שלו לאוניברסיטת חיפה ולמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. כיוון שהעבודה מסווגת כבלמ"ס, והפרקים הרלוונטיים מבחינתי אינם נוגעים לענייני השעה אלא להבנת מקצוע השיטור הצבאי, אני מנצל את זכותי כמנחה להעלות כאן סדרת פרקים המבוססת על העבודה. זהו השלישי שבהם.
[מקור התמונה של תא"ל רן כוכב משמאל: דובר צה"ל]
רן כוכב הוא בוגר תואר שני באסטרטגיה וניתוח מערכות מטעם האקדמיה הגבוהה של חיל האוויר אמריקאי במונטגומרי, אלבמה; וכן בוגר תואר שני נוסף מטעם אוניברסיטת חיפה במדעי המדינה. בנוסף, הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל.
* * *
בפרק הקודם הוזכרו חמשת מערכי המשטרה הצבאית:
- מערך השיטור והמבצעים;
- מערך הכליאה;
- מערך החקירות והמודיעין;
- מערך, חדש יחסית, העוסק במשימת בידוק הביטחוני במעברים;
- מערך ההדרכה החיילי – מערך רב מגזרי המקיים הדרכה לכלל המערכים.
פרק זה יסקור שלושה מהם: את מערך השיטור והמבצעים , את מערך הבידוק הביטחוני במעברים, ואת מערך ההדרכה:
מערך השיטור והמבצעים
משימת השיטור המבצעי הייתה מאז הקמתו של חמ"ץ למשימת ליבה. משימת השיטור היא משימה מבצעית מרכזית בחיל המשטרה הצבאית בישראל, וכך הוא המצב גם במשטרות צבאיות בעולם, ובכל מודל בינלאומי, כפי שיוצג בהמשך העבודה.
[בתמונה: אכיפת חוקי לבוש והופעה. צילום: נועה אליהו, עיתון "במחנה"]
יחידות השיטור המרחביות
מערך השיטור פועל, מאז הקמתו, באופן גיאוגרפי ותחת פיקודם בפועל של הפיקודים המרחביים. מערך זה כולל בצה"ל את היחידות המשטרתיות בפיקודים המרחביים: בפיקוד הצפון, בפיקוד המרכז, בפיקוד הדרום, וכלל בעבר גם שלוחות בפיקוד העורף ובזרועות האוויר והים. עם הקמתן, בעבר, של יחידות המשטרה הצבאית הפיקודית, נדרשו השוטרים לבצע משימות סדר ותנועה, הכוונה ושיירות, תנועה וסדר ציבורי. מערך השיטור עסק, במהלך השנים כולן, באכיפת החוק והסדר בצבא, במניעת עבריינות, בחריגה מפקודות, חוק ודין ובאכיפה בתחומי המשמעת, הסדר, ההופעה ולבוש חיילי צה"ל, הרכב והתעבורה, איתור וכליאת עריקים ומשתמטים, בשיתוף מערך הכליאה של חמ"ץ ובתאום הפרקליטות הצבאית.
התפתחות היסטורית
במלחמת העצמאות, יחידת המשטרה הצבאית שפעלה בפיקוד הצפון, ביצעה משימות של הובלת שיירות, תנועה ותעבורה כבר בשנת 1948, בעת שישבה במשטרת עפולה. חיילי המשטרה הצבאית, הובילו שיירות של תותחים זעירים שהורדו מאניות נשק, ונעו לטבריה, על מנת לסייע בבלימת הצבא הסורי בדגניה. היחידה ביצעה מחסומים, שמטרתם למנוע מאזרחים וחיילים לברוח מאזורי הקרבות ולהפקיר את השטח, ולאלץ אותם להישאר בשטחים ולהילחם על הגנת ביתם.
בימי המצור על ירושלים עסקו השוטרים בהגנה פעילה על העיר, וכן ביצעו תפקידי סיוע עורפיים כגון חלוקת מים ומזון לתושבים, סייעו לאזרחים, פעלו בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל בעיקר בפיזור הפגנות ובשמירה על הסדר.
עם התפתחותו של צה"ל, השתנו והתפתחו, במידת מה, גם משימות המשטרה הצבאית במרחב הפיקודי: צה"ל הטיל על היחידות הפרושות של חמ"ץ את משימת הפיקוח על התעבורה במרחב הפיקוד, ורואה בה גם כיום משימה חשובה ותפקיד מרכזי בשגרה ובחירום.
ברבות השנים, נוספו אל היחידות הפיקודיות-מרחביות, יחידות נוספות - מטכ"ליות וארציות בעיקרן - כגון היחידה הארצית לפיקוח תעבורה (ימל"ת), יחידות המשטרה הצבאית בבסיס המטה הכללי ועוד.
כיום, המשימה העיקרית של היחידה המשטרתית בפיקודים המרחביים היא מניעת תאונות דרכים במרחב הפיקוד, ואכיפת עבירות תנועה ומשמעת רכב. במסגרת התפקיד בשגרה, מקיימת היחידה סיורי פיקוח על התעבורה בצירי הפיקוד. מן התוכנית נגזרים הצירים והשעות לביצוע הסיורים, על בסיס מסד נתונים המתקבל על ידי בסיסי חמ"ץ, העוסקים בתאונות הדרכים. בבסיסים אלו מנותחים נתוני תאונות הדרכים, מיקום התאונות וחומרתן. לאור ניתוח נתונים אלה, נבנית תכנית אב לפיקוח תעבורה, אשר קובעת את הצירים בהם נדרשת היחידה לסייר.
תנועה ותעבורה
בשנות התשעים של המאה הקודמת, החלה המשטרה הצבאית לקיים מבצעים ליליים מרוכזים, הנערכים מידי תקופה ובתיאום מראש עם משטרת התנועה הארצית של משטרת ישראל. במהלך המבצעים הללו מתגברים שוטרי המשטרה הצבאית הפיקודית את ניידות משטרת התנועה, בפיקוח על התעבורה בריכוזי אוכלוסייה ובמקומות בילוי, על מנת לאתר נהגים עבריינים שנוהגים תחת השפעת סמים, אלכוהול ובביצוע עבירות תנועה חמורות.
בתחילת שנות השמונים (1981-1980), הוקמה היחידה הארצית לפיקוח תעבורה (ימל"ת), שעוסקת בפיקוח על התעבורה ברמה הארצית. זאת, לאור החלטת המטכ"ל להקים יחידה מעין זו, שתאכוף תנועה בכבישי ישראל ותמנע תאונות דרכים בהם מעורבים רכבים צבאיים. הימל"ת הוקמה כיחידה מבצעית קטנה, בפיקוד רס"ן, והיא כפופה ישירות לקצין המשטרה הצבאית הראשי.
בנוסף, מערך השיטור קיבל על עצמו, בדומה ליחידות דומות בעולם, פעולות שיטוריות במסגרת טקסים צבאיים; אחריות על הכוונת התנועה אל הטקסים ומהם, שמירה על הסדר וליווי אישים בכירים ומכובדים. במקומות ובאירועים מעין אלה נדרשת נוכחות של כוח שיטור צבאי רשמי, למשל בטקסי צה"ל ביום העצמאות, במסדרי כנפיים, בטקסי סיום קורס קצינים, בטקסי החלפות פיקוד של בכירים וכן הלאה. שוטרי חמ"ץ נוטלים חלק גם בהלוויות ממלכתיות וצבאיות ובטקסים צבאיים גדולים אחרים. משימות אלו מבוצעות על ידי אנשי המשטרה הצבאית באופן מסורתי, מאז הקמת החיל ובשנות קיומו. (רק) בספטמבר 2007 הוסדרה המשימה באופן פורמלי, והוקמה יחידה טקסית ייעודית הכפופה לקצין המשטרה הצבאית הראשי ומונחית על ידי אגף כוח האדם. תפקיד היחידה הוגדר פורמלית: מענה ייצוגי בטקסים רשמיים וצבאיים באמצעות שוטרי היחידה האמונים על ביצוע משמרי כבוד, הנחת זרים, ייצוג רשמי וניהול הטקס באמצעות הכוונת והנחיית ענף משטר ומשמעת באגף כוח האדם במטכ"ל.
משתמטים מגיוס חובה, נפקדים ועריקים
המשטרה הצבאית עסקה במשך השנים כולן, במשימת לכידת המשתמטים מגיוס, בלכידת נפקדים ועריקים ובמימוש חוק שירות חובה בצה"ל. הימנעות מהתייצבות לגיוס חובה לצה"ל, לפי חוק, היא פעולה בלתי חוקיות ואזרח העובר על חוק זה מוגדר כמשתמט גיוס. (רק) בשלהי שנת 2007, כשישים שנה לאחר הקמת המדינה, הוטלה על המשטרה הצבאית המשימה באופן פורמלי, והיא כיום נושאת באחריות כוללת לאיתור, לכידת וטיפול במשתמטי גיוס לצה"ל.
בהקשרים הללו, יחידות השיטור הפיקודיות, אמונות על צמצום התופעה והורדת כמות העריקים במרחב הפיקודי, ואיתור והחזרת מיועדים לשירות בטחון, שלא התייצבו לגיוס כמתחייב בחוק שירות ביטחון. בחלק מבסיסי השיטור מוצבות חוליות של בלשים, שתפקידם לבצע איתור ולכידה של חיילים, שנעדרים משירותם ללא רשות.
למשימה זו מצטרף מאמץ מבצעי, הכולל מודיעין והערכה בפיקודים. שוטרי המשטרה הצבאית מקיימים עבודת הערכת מידע, שתכליתה סיוע לחוליות הבילוש בעת לכידת עריק או משתמט מגיוס. במסגרת משימתם, הם נדרשים לאתר כתובות רלוונטיות, למצוא את מקומות השהייה של הנדרשים, לבדוק את רמת הסיכון שלהם (גם באמצעות איתור רישום פלילי ומודיעיני במסופי משטרת ישראל). זאת, על מנת לאפשר את היערכות הכוח הלוכד לקראת המשימה. רכזי המודיעין, המוצבים בבסיסי השיטור, מפעילים מקורות אנושיים (יומינט) על מנת לסייע למאמץ המבצעי בתחום זה.
בתחילת שנות האלפיים החלה בצה"ל מגמת התכנסות תקציבית וניוד מחנות ובסיסים, על מנת לחסוך עליות באחזקת תשתיות. הכוונת ומיקוד מאמצי צה"ל לנעשה ביהודה ושומרון, הביאו את פיקוד הצפון בתאום עם חמ"ץ לסגור את בסיס המשטרה הצבאית הסמוך לקיבוץ גדות, ולכנס את פעילות חמ"ץ ברמת הגולן למחנה פילון. במקביל, נסגר מחנה המשטרה הצבאית בטבריה והועבר למחנה שמשון, הסמוך לצומת בגליל התחתון. צה"ל שב והקים אוגדה מרחבית ברמת הגולן (אוגדה 210 קמה בשנים 2014-2013), אך המשטרה הצבאית נותרה במענה השיטורי בגליל בלבד (במחנות פילון ושמשון) וחולשת משם גם על השיטור ברמת הגולן.
משטרה צבאית בבסיס מרכזי
בשנת 2010 הוקמה בצה"ל מפקדה ייעודית למחנה המטה הכללי (מחנה הקריה בתל אביב, ע"ש יצחק רבין ז"ל). במפקדת מחנה מטכ"ל הוקמה יחידה ייעודית קטנה של משטרה צבאית, בפיקוד רס"ן. היחידה אמונה על אכיפת הסדר והמשמעת במחנה המטה הכללי ושליטה בכניסות למחנה, תוך ביצוע בידוק לבאים בשעריו. לשוטרים שמבצעים בידוק מצטרפים חיילי יחידת האבטחה של מחנה מטכ"ל, כך שמשימת השוטרים היא שיטורית באופייה. בסיס המשטרה הצבאית במטה הכללי כפוף מקצועית למפקדת חמ"ץ ופיקודית למפקד מחנה מטכ"ל ולאגף כוח האדם.
משטרה צבאית ומשימות אזרחיות
לא מעט משימות שיטוריות אזרחיות מטופלות צבאית על ידי המשטרה הצבאית, בעיקר במגזרי השיטור, התעבורה והרכב. בשנת 2008, חמ"ץ קיבל את האחריות לטיפול בדו"חות חניה של רכבים צבאיים, שנרכשו על ידי צה"ל כרכבים מושאלים (ליסינג). מדור עבירות במפקדת חמ"ץ קיבל עליו אחריות לטיפול בכלל דו"חות החניה שנרשמו לחובת כלי הרכב של צה"ל. עד לשינוי מנהלי זה טופל העניין, כמו בכל רכב אזרחי אחר בישראל, על ידי משטרת ישראל. במעלה השנים, קיבל נושא דו"חות החנייה של רכבי צה"ל הד ציבורי נרחב, שהציג את צה"ל באור שלילי. לאור קבלת האחריות לטיפול בדו"חות, החלו להישלח למדור עבירות כלל דו"חות העירייה, שהוגשו כנגד כלי רכב צבאיים. המדור מזין למערכת הצה"לית את הדו"חות לאחר איתור בעל הרכב, וזה אמור לשלם את הקנס.
תהליך דומה, אך הפוך, הביא לאזרוח הטיפול ברישוי כלי נשק אישיים. עד שנות האלפיים, טופל נושא רישוי כלי הנשק על ידי מדור ייעודי במשטרה הצבאית. לאור עבודת מטה שנערכה, הוחלט כי כלל הנושא של רישיונות כלי ירייה יעבור לטיפול אזרחי למהדרין ומבוצע כעת באחריות המשרד לביטחון פנים.
עיסוק צבאי-אזרחי נוסף, הועבר לטיפול המשטרה הצבאית בראשית שנות האלפיים. כמה חודשים קודם לכן, בחודש אוגוסט 1999, הגיע רב"ט אבבה ובטו ז"ל - לוחם שריון בצה"ל - לבית חברתו שהתגוררה בדימונה, ורצח אותה ואת שני ילדיה באמצעות נשקו האישי. זאת, לאחר שזו הודיעה לו כי אינה מעוניינת בקשר עמו. האירוע היכה גלים, בצבא ובחברה, ובעקבותיו מונתה בחמ"ץ ועדה, בראשות אל"ם (מיל') יעקב דנאי, שבחנה את נהלי העברת המידע והדיווח בין צה"ל ומשטרת ישראל. התברר כי הדיווח המועבר לצה"ל, הוא ברוב המקרים חלקי, לא מידי, ובחלק מן המקרים אף לא מועבר כלל. הדיווחים שמועברים על ידי משטרת ישראל היו ברובם על איסורים לנשיאת נשק של משרתי צה"ל בשל אירועים קודמים של אלימות במשפחה או חשש לשימוש לא חוקי בנשק. אחת ממסקנות הוועדה, ובהנחיית ראש אכ"א דאז, הייתה לעסוק צבאית בנושא זה.
מפקדת חיל המשטרה הצבאית הקימה לפיכך את מדור אלימות במשפחה. ייעודו של המדור היה למנוע נשק מחיילים ואזרחים שעלולים לנצלו לשם פגיעה בבן משפחתם או בכלל. שלוש שנים לאחר מכן, באוגוסט 2003, נסגר מדור ייעודי זה והטיפול הועבר, בחלקו, למשטרה הצבאית החוקרת, כפי שמבוצע בעבירות פליליות אחרות.
התאמה מבצעית נוספת במערך השיטור, בוצעה בראשית העשור (2010) עת הוקמה יחידה לליווי מסתננים: עם התגברות תופעת ההסתננות לישראל, בעיקר מגבול ישראל-מצריים, ובמסגרת הטיפול המערכתי בתופעה, הוחלט על הקמת יחידה שתפקידה יהיה להעביר את המסתננים, מנקודות האיסוף על הגבול למתקן השהייה "חולות", בסמוך לניצנה. המסתננים הועברו לצורך זיהוי, בדיקות רפואיות והמשך הטיפול של שלטונות המדינה.
ההחלטה הייתה להקים יחידה ייעודית בפיקוד הדרום, אשר תפעל תחת פיקוד הממצ"פ (מפקד המשטרה הצבאית בפיקוד), ותפקידה כאמור יהיה ליווי המסתננים למתקן השהייה. עם התקדמות עבודות הקמת גדר הגבול בין ישראל ומצריים (הקמת גדר ההפרדה בגבול הדרומי/מערבי של מדינת ישראל נקראה פרויקט "שעון חול"), התייתר הצורך המבצעי ביחידה זו והיא פורקה. בשנים האחרונות מתקיימת פעילות דומה בליווי ואבטחת אזרחים פצועים סורים, שזוכים לטיפול הומניטרי-רפואי, ומלווים לבתי החולים האזרחיים בארץ על ידי חיילי המשטרה הצבאית.
מניעת חטיפת חיילי צה"ל
מערך השיטור פועל בשנים האחרונות גם למניעת חטיפת חיילי צה"ל. ארגוני הטרור חיפשו במהלך השנים אופציה לפעילות חבלנית ייחודית, ומצאו אותה בדמות חטיפת חיילי צה"ל. הרגישות הלאומית והצלחה של פעולות חטיפה (למשל של אילן סעדון ז"ל במאי 1989 או נחשון וקסמן ז"ל, אשר נחטף לצרכי מיקוח, באוקטובר 1994), הובילו את צה"ל לנסות ולמנוע את האפשרות, לפקוד על ולחנך את חייליו, כמו גם להכשירם להתמודד עם ניסיונות לחטיפתם.
בתחילת העשור, ולאור איום משמעותי זה, החליט המטה הכללי כי חיל המשטרה הצבאית יבצע מבצעי אכיפה בנושא. חמ"ץ החל לבצע חטיפות דמה בתחנות ההסעה ואכף את האיסור להימנע מ"לקיחת טרמפים" על-ידי חיילי צה"ל. ההנחיה הפיקודית הייתה כי חיילים, שייתפסו במסגרת מבצעי חטיפות דמה, יטופלו משמעתית לחומרה על ידי קצינים בכירים, גם על מנת לוודא טיפול משמעתי ויצירת הד ציבורי-צבאי כזה, שימנע מחיילי צה"ל נסיעה לא מאושרת בטרמפים.
שיטור מרחבי בחירום
פעילות מערך השיטור משולבת בתוכניות המבצעיות הפיקודיות לשעת חירום ומלחמה: בעת חירום מופנה המאמץ העיקרי של חיל המשטרה הצבאית לסייע לצה"ל לנצח במלחמה. מפקד יחידת השיטור הפיקודית (להלן: היש"פ) הינו אל"ם במילואים והוא הופך למפקד הבכיר של יחידה הכוללת, הן את חיילי היש"פ במילואים והן את החיילים הסדירים של היחידה הפועלת בשגרה בפיקודו של הממצ"פ – מפקד המשטרה הצבאית הפיקודי בשגרה, קצין בדרגת סא"ל.
בעת חירום, הופך הממצ"פ לקצין מטה, המתאם את פעולות היש"פ במרחב הפיקודי, וכן כיועץ המקצועי למפקד הפיקוד המרחבי (האלוף).
היחידה השיטורית הפיקודית, באמצעות תכנית מבצעית-שיטורית, אחראית לממש את התוכנית המבצעית הכוללת של הפיקוד המרחבי. מירב משימותיו של החיל מתקיימות בסיוע של מוקדי גיוס מרכזיים באמצעות הכוונות תנועה של כלי רכב אזרחיים של חיילים מגויסים, שמירה על הסדר במרחבי הגיוס, הובלת שדרות של כוחות לוחמים בשלבים הראשונים של הלחימה וסיוע לוגיסטי בשלבים מאוחרים יותר של הלחימה, שדרות תספוקת של תחמושת, מזון וציוד. היחידה נדרשת לבודד ולסגור כבישים או שטחים צבאיים סגורים באזורי הלחימה, הקמת מכלאות שבויים במסגרת הפיקודים וטיפול בשבויים, עד לקבל החלטה אודות המשך הטיפול בהם.
מערך השיטור פועל גם על מנת לאפשר לצה"ל שגרת פעילות, סדר ומשמעת ופעילות תקינה בעת פריסת כוחות צה"ל בשלב גיוס הכוחות (כולל כוחות המילואים), בשלבי ההמתנה השונים, ההערכות, התמרון והאש. מערך השיטור במשטרה הצבאית מקים מחסומים ביציאה משטחי הלחימה (גם) על מנת למנוע שלל וביזה, מניעת הוצאת וגניבת אמצעי לחימה מצה"ל או גרימת נזק לכוחות ולמשאבי הצבא.
מערך השיטור מבצע משימות עתיות נוספות, ובהן שמירת הסדר בעת פריסת כוחות ייעודיים (סוללות טילים להגנה אווירית, "כיפת ברזל" לדוגמה) ומעת לעת, בהתאם לצורך גם מקיימת ליווי להלוויות חיילי צה"ל ומשימות שיטור נוספות.
מערך הבידוק במעברים
מגזר זה הוא המערך הצעיר ביותר בחמ"ץ. לפני כעשור החליט המטה הכללי להטיל על המשטרה הצבאית את האחריות על הבידוק הביטחוני במעברי קו התפר ובעוטף ירושלים; במערך זה משרתים שוטרים צבאיים כמאבחנים ובודקים ביטחוניים.
המשטרה הצבאית איגדה כוחות ופלוגות ייעודיות שקמו קודם לכן ("סחלב" למשל) או כוחות שביצעו משימה דומה בבידוק ביטחוני במחסום ארז בצפון רצועת-עזה. היחידות המבצעיות הללו, אשר התגבשו וקמו, הפכו בשנים האחרונות לגדודים שמטרתם למנוע כניסת מחבלים ומבריחי אמצעי לחימה, מחבלים מתאבדים או פעילות חבלנית עוינת אחרת. היחידות הללו עוסקות בסיכול פיגועים, מניעת הסתננות ומניעת סיוע לארגוני טרור המנסים להפר את מרקם החיים התקין בשטחי מדינת ישראל.
גדוד "תעוז" אמון, גם כיום, על הבידוק במעברי קו התפר ואילו גדוד "ארז" היה אחראי בעבר בעיקר על מעבר פלשתינים במחסום ארז אשר בצפון רצועת עזה. הגדוד הוקם בשנת 1995 כחלק ממימוש הסכמי השלום עם הרשות הפלשתינית (הסכמי אוסלו). בעבר, הגדוד היה משויך לפיקוד הדרום (אוגדת עזה) ופעל בשיתוף פעולה עם חיל המשטרה הצבאית. כיום, הגדוד שייך ארגונית לחמ"ץ ואחראי על המעברים בעוטף ירושלים ופועל בכפיפות לקמצ"ר אך מופעל מבצעית באופן שוטף על ידי משמר הגבול בעוטף ירושלים ועל ידי אוגדת יהודה ושומרון בפיקוד המרכז.
בחיל המשטרה הצבאית כולו, ובמערך המעברים במיוחד, משרתות גם בנות-שוטרות-לוחמות-מאבחנות ביטחוניות, ובהיקפים גדולים. החיל בולט, בין היתר, בשיתוף נשים בכלל התפקידים והיה הראשון ששיתף נשים בפעילות מבצעית, כשוטרות צבאיות, חוקרות במצ"ח, מדריכות כלואים, לוחמות בגדודי "ארז" ו"תעוז" כמאבחנות ביטחוניות במעברים.לגדודי המעברים הישגים מבצעיים רבים, בסיכול פעילות חבלנית עוינת, בתפיסת מחבלים, אמצעי לחימה, שוהים בלתי חוקיים, דרושי חקירה, מבוקשים ועוד. בעת כתיבת עבודה זו, עת גל טרור סכינאי פרץ בשטחי הגדה, הצליחו לוחמות ולוחמי המעברים לסכל פעילות חבלנית אויב, לתפוס מחבלים ואמצעי לחימה, לנטרל איומים ואף לפגוע ולהרוג מפגעים במעברי יהודה, שומרון ועוטף ירושלים.
מערך ההדרכה החיילי
קמצ"ר כמפקד החיל, יחד עם מפקדי המשנה בחמ"ץ, פועלים רבות להכשרת חיילי החיל, בהדרכה, הטמעה והסברת תפיסת ההפעלה על מנת לממשה. בסיס ההדרכה החיילי (בה"ד 13) אמון על הדרכת, אימון, הכשרה והסמכת החיילים, הלוחמים, השוטרים, החוקרים, הבלשים ומדריכי הכלואים. הוא מדריך ומכשיר חוגרים, צוערים וקצינים במסלול התקדמותם, במגוון מקצועות ודרגות במהלך שירותם הצבאים בסדיר ובמילואים. הבה"ד תומך במאמצים המבצעיים בחמ"ץ, באמצעות הכשרת החיילים והמפקדים. לסגל וחניכי בסיס ההדרכה משימה צפויה גם בעת חירום, בעיקר בתגבור כוחות לכוחות השיטור, הכליאה והחקירות, בגזרות השונות.
יחידת ההדרכה הוקמה למשטרה הצבאית בשייח מוניס (היום רמת אביב), ובהמשך בצריפין, כחלק מבסיס ההדרכה של חיל השלישות (בה"ד 11). בסוף שנות השישים (1969) עבר בה"ד 13 למשכנו בבסיס קדום, אשר במבואות שכם שבשומרון, לא רחוק מהישוב קדומים, ומכאן נבע שמו.
לאחר הסכמי אוסלו וההיערכות חדשה של צה"ל בשומרון, עבר הבה"ד בשנת 1995 למחנה בית-ליד (בסמוך לכפר יונה שבשרון), אשר נקרא על שמו של רא"ל מרדכי (מוטה) גור, ראש המטה הכללי העשירי של צה"ל.
חיל המשטרה הצבאית העביר במאי 2015 את בסיס ההדרכה לקריית ההדרכה שבנגב, והיה לבסיס ההדרכה הראשון לעשות זאת, במצוות ממשלת ישראל, שהחליטה להעתיק מרכיבים משמעותיים ולהקים בסיסי צה"ל בנגב, בקריית ההדרכה על שם האלוף אריאל שרון ז"ל (עיר הבה"דים).
בסיס ההדרכה החילי מרכז תחתיו הן את ההכשרה הבסיסית (טירונות והקורסים הבסיסיים), הן את ההכשרות המתקדמות בחיל והן את הכשרות המפקדים (קורס סמלים, השלמה חילית לקצונה, קורסים מתקדמים לקצינים, והכשרות שונות לחיילי הסדיר ולמשרתי המילואים).
מרבית חיילי המשטרה הצבאית מוכשרים כחיילים בטירונות רובאי 02, אך המיועדים לתפקיד המאבחנים הביטחוניים במעברים מוכשרים כלוחמים ברמת רובאי 03. מסלול הקצונה בחמ"ץ דומה מאוד למסלולי פיתוח הקצינים בחילות תומכי הלחימה. הצוערים מבצעים את קורס הקצינים בבה"ד 1 עם כלל צוערי צה"ל בתפקידי פיקוד ומטה תומכי הלחימה, ואת ההשלמה החיילית המקצועית מבוצעת בבית הספר למשטרה צבאית, בקורס אחד המחולק למגזרים השונים.
[לתוכן העניינים של 'משטרה צבאית הלכה למעשה'] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן]
