רועי צזנה: מה יישאר לרופאים כשהמחשבים יבינו רגשות?

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Hamza Butt לאתר flickr]

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של דוקטור רועי צזנה]

רועי צזנה

המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.

[התמונה: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]

האתרים של ד"ר רועי צזנה

*  *  *

"אז אתה באמת חושב שרובוטים יוכלו להחליף אותי?" צחק רופא המשפחה. "איך הם יבינו כשלילד שלך כואב? איך הם ידעו שהוא לא מעמיד פנים רק בגלל שהוא לא רוצה ללכת לבית הספר? יש דברים שרק בני-אדם יוכלו לעשות!"

מי מכם שניסה להסביר פעם לרופאים את הרעיון, שבינה מלאכותית תוכל לתפוס חלק גדול מהעבודה שלהם, נתקל בוודאי בתגובות דומות. לצערי, אלו תגובות אינסטינקטיביות, שמבוססות בעיקר על הבנה חלקית של יכולותיה של הבינה המלאכותית כיום – ומתעלמות לגמרי מכל יתר כיווני ההתפתחות המאפיינים את העתיד.

בואו נעבור על כמה מהכיוונים הללו עכשיו, מכיוון שאני מאמין שראייה כוללת של הטכנולוגיה כיום מובילה באופן בלתי-נמנע למסקנה, שמנועי בינה מלאכותית יוכלו להתמודד גם עם חלק גדול מהאינטראקציות האנושיות ולייחס להן משמעות נכונה.

כיוון ראשון: התפתחות המחשוב הרגשי

ככל שהבינות המלאכותיות מתקדמות יותר, כך הן יכולות גם לפענח ולהבין רגשות – לפעמים על סמך תיאור טקסטואלי בלבד, ולעתים באמצעות צפייה בתמונה או בווידאו. אלגוריתם שפותח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, למשל, בחן את פניהם של אנשים שסבלו מכאבים, והצליח לדרג את הכאב שחשו[1]. מחקר מאוניברסיטת קליפורניה וטורונטו חשף גם שמערכות ממוחשבות מסוגלות אפילו לזהות כאב טוב יותר מהרופאים האנושיים, ולסנן 85 אחוזים מהמתחזים – בזמן שבני-אדם מיומנים הצליחו לזהות את המתחזים רק ב- 55 אחוזים מהפעמים[2].

תחום זה, אגב, נקרא מחשוב רגשי (Affective Computing), והוא צפוי לזנק בנתח השוק מ- 9.3 מיליארד דולרים ב- 2015 ל- 42.5 מיליארד דולרים ב- 2020[3]. נראה את המחשוב הרגשי בכל מקום: הוא ישמש בינות מלאכותיות כדי שיוכלו לתפקד טוב יותר מול קשישים בבתי אבות, ילדים בכיתה, שיכורים, גיימרים ועוד ועוד. אה, וגם מול חולים.

אז איך מחשבים ידעו שילדים 'חולים' מעמידים פנים? הרבה יותר טוב מרופאים אנושיים.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Hamza Butt לאתר flickr]

כיוון שני: מידע ממקורות שונים

אני מסביר שוב ושוב שבעתיד הלא-רחוק, כולנו עומדים להיות מנוטרים בכל עת. החיישנים יהיו מסביבנו, בבתינו ועל עורנו ובגדינו. זו תהיה האינטרנט של הדברים. קיימות תחזיות לפיהן עד שנת 2020 נגיע למספר של 200 מיליארד חפצים שיהיו מחוברים לאינטרנט של הדברים. אפילו התחזיות הפסימיות ביותר מניחות שעד שנת 2020 צפוי כל אדם להחזיק 6.3 בממוצע חפצים מקושרים[4].

רופאים אנושיים אינם מסוגלים להתמודד עם המידע המתקבל מכל החיישנים הללו, אך בינות מלאכותיות יוכלו בקלות להתמודד עמו ולהצליב אותו כדי להגיע למסקנה סופית בנוגע למצבו הנפשי והרגשי של החולה. הן יוכלו לדעת אם החולה ישן בלילה היטב, כיצד הוא מדבר בחיי היום-יום, האם הוא נהנה ללכת לבית-הספר או לעבודה (לפי מצבו הרגשי כפי שנמדד באמצעות קצב פעימות הלב, הזעה, קצב נשימה ופרמטרים אחרים) וכן הלאה.

כך ששוב – בינות מלאכותיות יוכלו לפענח מצבים רגשיים ונפשיים טוב יותר מרופאים אנושיים.

כיוון שלישי: יכולת חיקוי של תגובות אנושיות

המסקנה המסקרנת ביותר משני הכיוונים הללו היא שכדי שאדם יקבל טיפול ואבחנה רפואיים בעתיד, הוא לא יצטרך בהכרח להגיע לבית החולים או למרפאה השכונתית. הוא יוכל לאפשר למחשב לקבל גישה לכל המידע שהתקבל מהחיישנים שמסביבו, ולענות על שאלות ממוחשבות כדי לקבל אבחנה ראשונית.

אבל כיצד תתנהל התקשורת מול הרופאים הממוחשבים הללו?

באופן מפתיע, ייתכן שהיא תהיה דומה מאד לשיחת וידאו מול רופאים אנושיים כפי שהיא מתקיימת כיום. הסיבה היא שהתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית כיום מקנות לאלגוריתמים את היכולת ליצור אוואטרים – דמויות דיגיטליות – שתגובותיהם דומות יותר ויותר לאלו של בני-אדם. פייסבוק, למשל, הצליחו ליצור בוט שצפה בשעות של שיחות סקייפ בין אנשים, ולאחר מכן שלט בהצלחה באוואטאר שהגיב לתנועות הפנים של בן-שיחו בתנועות פנים מתאימות משלו: כשהאדם צחק, האוואטאר הרחיב גם הוא את המרווח בין שפתיו, או הטה את ראשו בשעשוע מדומה. צופים מהצד קבעו שהאוואטאר הממוחשב ובני-האדם נראו טבעיים ומציאותיים באותה המידה[5].

כך שבהחלט ייתכן שהרופאים הממוחשבים יוכלו גם לטפל בנו – תוך התחשבות ברבים מצרכינו הרגשיים – דרך האינטרנט.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי sergio santos לאתר flickr]

מה יישאר לרופאים האנושיים?

ובכן, מה יישאר לרופאים האנושיים, בהינתן עולם עתידי בו הבינה המלאכותית מסוגלת להגיע לאבחונים ולהמלצות רפואיות מדויקים יותר משל הרופא הממוצע?

ההמלצה הראשונה שלי לרופאים, מאז ומתמיד, הייתה להבין כיצד לעבוד מול מחשבים ולהפיק מהמלצותיהם את המירב. ההמלצה השנייה שלי הייתה תמיד לרופאים, להתמקד בפיתוח כישורים חברתיים, על מנת שיוכלו לספק את מה שמחשבים מתקשים יותר לתת: אמפתיה.

אבל מה קורה כשגם מחשבים רגשיים יהיו מסוגלים לספק לחולה אמפתיה ותמיכה רגשית?

במצב זה, נותר רק יתרון אחד גדול – ואולי היחיד – לרופא האנושי: האנושיות שלו. רופאים אנושיים תמיד יהיו יקרים יותר מרופאים ממוחשבים. הם תמיד יצריכו עבודה יותר רבה מהחולה – להגיע לקליניקה, לשבת בחדר ההמתנה ולעמוד ביראת-כבוד מול הרופא האנושי. הם יכולים להרשים עמוקות את החולים בחלוקם הלבן ובקולם העמוק והסמכותי, בלחיצת ידם החסונה ובמבט העמוק לעיניים. כל אלו הם מאפיינים של טיפול בעולם הפיזי, שקשה להאמין שרובוטים יחליפו בעשורים הקרובים.

או במילים אחרות – עבודתם האחרונה של הרופאים האנושיים תהיה במשחק תיאטרון, בו הם עדיין מעמידים פנים שיש לדעתם חשיבות כלשהי, והחולים משתתפים כקהל מרצונם. עבודתם של הרופאים תהיה 'לרמות' את הפסיכולוגיה של החולים. להסתמך על ההטיות הקוגניטיביות האנושיות הבסיסיות שלהם.

ועבודה כזו, כפי הנראה, תישאר פתוחה כל זמן שבני-אדם ימשיכו להיות אנושיים.


כמו תמיד, אם אתם רוצים לקרוא על עתיד העבודה המשוער, ועל המודלים האפשריים השונים בהם אנו עשויים לעבוד בעתיד, אתם מוזמנים לקרוא עוד ב- "המדריך לעתיד" ו- "השולטים לעתיד" (ראו תמונת כריכה משמאל) – שניהם בחנויות הספרים.

מקורות והעשרה

[1] https://arxiv.org/pdf/1708.04670.pdf

[2] http://ucsdnews.ucsd.edu/feature/computers_spot_false_faces_better_than_people

[3] http://www.marketsandmarkets.com/PressReleases/affective-computing.asp

[4] https://madaduhcom.wordpress.com/2016/12/16/%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95/

[5] https://www.newscientist.com/article/2146294-facebook-ai-learns-human-reactions-after-watching-hours-of-skype/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *