אבי הראל: עם סגולה – האומנם?

[התמונה: חלק מכרזת הסרט: העם הנבחר. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן][התמונה: חלק מכרזת הסרט: העם הנבחר. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

המושג עם סגולה גרם למחלוקת חריפה בדבר משמעותה. האם יש כאן מוטיב של גזענות, או לחילופין המדובר בעם בעל תפקיד ומשימה שאין לעמים אחרים

[לקובץ המאמרים על פרשת כי תבוא, לחצו כאן]

עודכן ב- 27 באוגוסט 2023

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת כי תבוא בספר דברים, מצוי רעיון שיש עליו חילוקי דעות מהותיים בין הוגי היהדות לדורותיהם. המדובר בפסוקים הבאים:" היום הזה ה' אלוהיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך וכל נפשך. את ה' האמרת היום להיות לך לאלוהים וללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו. וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך ולשמור כל מצוותיו. ולתתך עליון על כל הגויים אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת ולהיותך עם קדוש לה' אלוהיך כאשר דיבר" [1]

בסרטון: האם עם ישראל הוא עם סגולה?

האם עם ישראל הוא עם סגולה? במה דבר זה בא לידי ביטוי? האם אין כאן אמירה גזענית לכאורה?

על כך אומר ר' שמחה מדווניסק [2], בעל פירוש משך חכמה, על אתר, את הדברים הבאים:" להיות לו עם סגולה: הוא בתורה ומצוות. ולתתך עליון... לתהילה ולשם ולתפארת פירושו בחכמה ובעשר ובנימוס ובסדר טוב. ולהיותך עם קדוש הוא לבלי התערב בגויים ולבלי עשות כמעשיהם, רק מופרש ומובדל בקדושה ובטהרה, כי בשעה שהמה בשפלות, בעונותינו הרבים, רוצים למצוא חן בעיני עמי הארצות וכמקולקלין שביניהם עשיתם, ויש אשר יתחתנו עימהן. לא כן בשעה שיהיו לתהילה ועליון על כל הגויים – יהיו עם קדוש מופרש ומובדל".

כלומר - הסגולה אם כן אינה דבר שבא בתורשה. עם ישראל הוא עם סגולה רק בתנאי שהוא ישמור את קוד ההתנהגות האלוהי שקיבל. ללא שמירה זו, לדעתו, אין עם ישראל עדיף על כל עם אחר.

בדרכו זו הלך גם פרופ' ישעיהו ליבוביץ' [3] שטען תדיר שהגישה של "אתה בחרתנו מכל העמים", בכל מצב אינה אלא טענה ריקה מתוכן ממשי. לדעתו, קבלת עול מלכות שמיים על כל המשתמע מכך יוצרת עם סגולה, כלומר עם שיש לו ייעוד, תפקיד ומשימה שאין לעם אחר. ברם, בזמן שאין קבלת עול מלכות שמיים וקיום מצוות על ידי ישראל, אזי הוא עם ככול העמים האחרים.

בסרטון: האם עם ישראל הוא עם סגולה?

.

[בתמונה: כריכת הספר: ספר הכוזרי, לרבי יהודה הלוי, בהעתקתו של רבי יהודה אבן תבון, שראה אור בהוצאת שוקן ב- 1968. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

דברים אלה עומדים בניגוד מוחלט לדעה שמופיעה כבר בספר הכוזרי, של ר' יהודה הלוי [4] (ראו תמונת כריכה משמאל). בספרו הוא מתווה את הרעיון כי סגולת עם ישראל קיימת באופן אימננטי, והעניין האלוהי, עובר בתורשה מאב לבן. יש לעם ישראל לפי שיטה זו, עליונות מכרעת על כל העמים האחרים, וגם היחס לגרים בישראל נגזר מכך, היות ושורש נשמתם הוא אחר.

[בתמונה: כריכת הספר: ספר הכוזרי, לרבי יהודה הלוי, בהעתקתו של רבי יהודה אבן תבון, שראה אור בהוצאת שוקן ב- 1968. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כך אומר ר' יהודה הלוי:" ה' בחרם לעם ולאומה מבין אומות העולם וחל העניין האלוהי על המונם עד שהגיעו כולם אל מעלת הדיבור... אחר שלא היה חל העניין האלוהי כי אם ביחידים מבני אדם הראשון... והוליד בנים רבים ולא היה ראוי להיות במקום אדם אלא הבל... נתן לו תחתיו שת... והיה סגלה ולב וזולתו קליפה... עד נח, ביחידים היו לבבות, דומים לאדם... אבל אברהם... היה העניין האלוהי דבק בהם מאבות אבותם אל בני בנים... ליצחק, יעקב... ובני יעקב כולם סגלה"[5].

ובהמשך דבריו: "וכן העניין האלוהי ממנו, כמעלת הנפש מן הלב, על כן אמר: [עמוס ג' ב] רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם...וכאשר הלב משורשו ועצמו מיושר המזג להידבק בו הנפש החיה, כן ישראל מצד שרשם ועצמם ידבק בהם העניין האלוהי. כמו שידעת כי היסודות נהיו להיות מהם המחצבים, ואח"כ הצמח, ואח"כ החיים, ואח"כ האדם ואח"כ סגולת האדם, והכול נהיה בעבור הסגולה ההיא להידבק בה העניין האלוהי, והסגולה ההיא בעבור סגולת הסגולה, כמו הנביאים והחסידים" [6].

לשון אחר – ריה"ל בספר הכוזרי מציג שיטה האומרת כי העניין האלוהי, המתואר במונחים של דבקות באל, השגה נבואית והשגחה מיוחדת, הוא תכונה תורשתית, אשר הייתה קיימת באדם הראשון, אך לא עברה אל כל בניו. הגן הרוחני האמור – העניין האלוהי – עבר אל יחידים מזרעו של אדם הראשון, ורק אחרי תהליך שנמשך דורות התפתח עם (ישראל)שבו העניין האלוהי הפך להיות תכונה בלתי הפיכה. כל בני העם הזה נושאים את התכונה הגנטית של העניין האלוהי, אשר גם אם אינה יוצאת אל הפועל ונראית לעין ביחיד כלשהו, הריהי עוברת בתורשה מדור לדור.

בסרטון: האם עם ישראל הוא עם סגולה?

בניגוד לעמדה זו של ר' יהודה הלוי אומר הרמב"ם, כי הייחודיות של עם ישראל היא פועל יוצא מתורתו, ולא מעידה על כל תכונות מולדות

לדעת הרמב"ם, אברהם אבינו נבחר לאבי האומה הישראלית, בזכות זו שהגיע בדרך ההיגיון ובכוחות עצמו לאמת התיאולוגית - האמונה באל אחד,בורא העולם והמשגיח על ברואיו ושרק אותו יש לעבוד. בגלל דרכו זו של אברהם אבינו, האל בחר בו ובצאצאיו להיות העם שיקבל את התפקיד של שמירת מצוות התורה,  כדלקמן:"תורת ה'… אשר הבדילנו ה' מכל בני העולם… ולא היה זה בעבור שהיינו ראויים אליו, רק מחסדי ה' עלינו, בגלל מה שקדם לאבותינו מידיעתו ועבודתו… וכאשר ייחדנו במצוותיה וחוקיה, ונגלתה מעלתנו על זולתנו בסדריה וענייניה" [7]. ובשל הצורך לא להאריך ניתן לסכם את דבריו של שיטתו של הרמב"ם באופן הבא:

  • הבחירה בעם ישראל כעם סגולה איננה מפאת היותם עשויים מגזע משובח יותר או טוב יותר משאר אומות העולם.
  • זכותו העיקרית של אברהם אבינו היא מעלתו האינטלקטואלית והישגיו התיאולוגיים המהפכניים, בהשוואה לדורו שהיה ונשאר עובד אלילים.
  • מעלת עם ישראל היא בכך שמצוות המקרא, הינה חוקה מעולה, המאפשרת הגעה לעניין האלוהי, כלומר השגת האל השכלית. ברם, גם גוי יכול להגיע לרמה שכלית שכזאת, כפי שעשו אפלטון ואריסטו, אולם לדבריהם יהיה תוקף מדעי בלבד.

[בתמונה: עם סגולה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: עם סגולה... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

אחרית דבר

המושג עם סגולה גרם למחלוקת חריפה בדבר משמעותה. האם יש כאן מוטיב של גזענות, או לחילופין המדובר בעם בעל תפקיד ומשימה שאין לעמים אחרים. המחלוקת הזאת הייתה נשארת בעינה לולא התפתחה תורת הגזע הנאצית, שבשמה נעשו פשעים נגד האנושות בכלל ונגד עם ישראל בפרט. על כך ראוי להתבונן בדבריו של שלום רוזנברג [8]:" לדורנו התוסף מכשול נוסף [בתפיסת הסגולה של ריה"ל]: המטען השלילי הכבד של מושג הגזע. ריה"ל לדורנו פירושו התגברות והתנערות מהיסוד הזה. זו ללא ספק דרישה קשה, שהרי כאמור לעיל לא רק דרישות שליליות קשורות בו. אולם היא בלתי נמנעת. בהתייחסו לבעיה דומה ביטא זאת רש"י בצורה קצרה וקולעת: "'לא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך' – ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות, עכשיו שנאה, מאחר שעשאום אלו חוק לעבודת אלילים". יעקב אבינו בנה מצבה.

כיצד אפוא אומר הפסוק שה' שנא מצבות? אלא שבינתיים נהפכה כלי לעבודה זרה, לכן איבדה את הלגיטימיות שלה והפכה שנואה. כך לגבי רעיון הבחירה בגרסתו; אולי פעם היה רעיון זה אהוב, אולם עתה, עם המטען הנורא הכרוך ברעיון שגזע אחד עליון על אחרים, לא נוכל עוד להשתמש בו. שומה עלינו לחזור לעמדה הראשונה שהוצגה לעיל; היהודי מיוחד בייעודו, ורק בייעודו. רק אם נקיים את הייעוד, נהיה סגולה מכל העמים, ממלכת כוהנים וגוי קדוש" [9].

לפי דעה זו, אל לנו להחזיק בדעות שהיו אולי פעם נכונות, או במחלוקת וכיום הם מוקצות מחמת מיאוס. היהדות אינה יכולה להתהדר במחשבה גזענית זו או אחרת על כל המשתמע מכך, כולל היחס לעמים אחרים בכלל ולגרים בפרט.

[לקובץ המאמרים על פרשת כי תבוא, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1] דברים, פרק כ"ו, פסוקים ט"ז – י"ט.

[2] רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה. 1843 – 1926.

[3] ישעיהו ליבוביץ , מדען והוגה דעות. שימש עורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. 1903 – 1994. ראה- ליבוביץ, י. אמונה, היסטוריה וערכים, ירושלים, תשמ"ב, עמודים 113, 116-117 .

[4] רבי יהודה בן שמואל הלוי, משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים. מחברו של ספר הכוזרי. 1075 – 1141.

[5] ר' יהודה הלוי, ספר הכוזרי, מאמר ראשון, כ"ז.

[6] שם, במאמר שני , מ"ד.

[7] איגרות הרמב"ם, מהדורת שילת, ירושלים, תשנ"ה, עמוד קיח.

[8] שלום רוזנברג, הוגה דעות, ישראלי יליד ארגנטינה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית. רוזנברג עוסק בעיקר בפילוסופיה של הדת, יחסי דת ומוסר, יחסי דת ומדע, ופרשנות והרמנויטיקה בהגות היהודית והכללית. נולד ב 1935.

[9] http://www.netivot-shalom.org.il/parshheb/yitro3.php ראה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *