אבי רוחן: מעל עשרים חיסולים ו"לב של זהב"…

[בתמונה: אבי רוחן. צילום מסך מתוך כתבת הערוץ הראשון]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

במשך שנים רבות, היה אבי רוחן חייל בכיר בארגון הפשיעה הירושלמי של איציק אברג'ל, ועם הזמן אף הקים שלוחה משלו בתוך הארגון, אך נשאר נאמן לו (פרוסמושקין, 2017). בשנים האחרונות, הארגון שלו הלך וגדל. הוא פועל בעיקר בשרון, בראשון לציון ובאזור חולון ובת ים (איפרגן, 2013). רוחן - בשנות החמישים לחייו, נשוי, אב לילדים, ומתגורר בפנטהאוז מפואר ברעננה. הוא קשור קשר הדוק לעבריין, מוטי חסין, המהווה יד ימינו (איפרגן, 2015).

הוא נשפט לשנתיים בגין סחיטה באיומים של בעל עסק ברעננה, וגם נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בפרשת 512 (ראו בהמשך) (פרוסמושקין, 2017) (איפרגן, 2016).

הונו של רוחן נאמד בכ-100 מיליון שקל, והוא מעסיק כ- 70 'חיילים'. מקורות הכנסתו הם צ'יינג'ים, הלוואות בשוק האפור, גביית דמי חסות, גביית חובות, הלוואות, והימורים. בנוסף, הוא נחשב לטייקון נדל"ן באזור פתח תקווה, רעננה והשרון. בעשור האחרון, נטש רוחן את עסקי ההימורים. הוא עבר להתגורר ברעננה. היום יש לו גם חנות גדולה למכירת מוצרי בנייה, מכון לשטיפת מכוניות ועוד עסקים חוקיים שבהם הוא שותף סמוי (איפרגן, 2015) (איפרגן, 2016).

איפרגן (2015) מתאר את אבי רוחן כ"אדם מתוחכם, בעל קסם רב: שותק בחקירות, מחייך המון. מדובבים לא הצליחו להפליל אותו, ואי אפשר לגייס נגדו עדי מדינה. עשינו לו המון תרגילי חקירה כדי לשבור אותו, סיפרנו לו שיש נגדו עדים, אבל הוא שותק ומחייך כמו דג באקווריום. אנשים פוחדים להעיד נגדו כי הם יודעים שהם או בני משפחתם ישלמו בחייהם. כמעט בלתי אפשרי להפיל אותו".

רוחן הורשע בעבר הוא הרשע בעבר בשבע עבירות שונות – כולן שוליות ביחס למעמדו כראש ארגון פשע: החזקת מועדון הימורים, מתן שוחד, תקיפת שוטר, קשירת קשר לביצוע פשע, איומים, החזקת סמים ותקיפה (איפרגן, 2015).

למשטרת ישראל 'חשבון פתוח' עם אבי רוחן, שלא ייושב לעולם, בגין רצח המקור המשטרתי, אייל שלהוב (ראו בהמשך). היא לא תשקוט עד שייכלא לזמן ארוך... מעבר לרציחתו של שלהוב, היא מייחסת לרוחן למעלה מעשרים חיסולים - שאירעו בפתח תקווה, בשרון ובמרכז הארץ - רובם עבריינים, שנרצחו על רקע מלחמות השליטה בענף הנדל"ן, החלפנות וההלוואות (איפרגן, 2015)

רוחן מצידו היתל בהם: "... "עשיתי להם כמה תרגילים כדי להשפיל אותם... הם ישבו עליי בתצפיות. הייתי נכנס לחורבה, חופר בור ומכסה אותו. אחרי שיצאתי שוטרים נכנסו עם כלבים ואתי חפירה כדי לראות מה החבאתי" (איפרגן, 2015).

לאבי רוחן יריבות עמוקה עם משפחת מוסלי. האחים מוסלי היו חלק מארגון אברג'יל אולם ב- 2011, לאחר הסגרתו, בגדו וחברו לעבריין ירושלמי אחר,
בריתות וקשרי עבודה יריבויות משמעותיות
מוטי חסין, איציק אברג'יל, עמיר מולנר, שלום דומראני, האחים לביא מרחובות; דרור אלפרון; משפחות הפשע הערביות ג'ארושי וחרירי; האחים מלכה מנתניה. משפחת מוסלי

צעדים ראשונים

הקריירה של אבי רוחן התחילה בשנות ה-90 בפרדס כץ, אותה שכונת מצוקה בבני ברק, שנשלטה באותה עת על ידי האחים, יוסי הררי ו- רוני הררי. הוא פתח מכולת קטנה בשכונה (איפרגן, 2015).

בתמונה: רוני (משמאל) ויוסי (במרכז) הררי. צילום מסך מוידיאופדיה של הערוץ השני ביו-טיוב]

איפרגן (2015) ראיין חבר של רוחן, שסיפר על אותה תקופה: "אבי היה פותח את המכולת בשעה ארבע וחצי בבוקר", מספר חבר קרוב. "מכניס את הלחמניות, הלחם, החלב והשוקו, מנקה ומחכה לקליינטים. תבין משהו - זו הייתה שכונת מצוקה. הרבה אנשים חיו מהיד לפה ורשמו אצלו בהקפה. הם היו משלמים כשהיה להם, ואם לא היה להם הוא פשוט מחק להם חובות. יש לו לב זהב. כולם אהבו אותו, המכולת שלו הייתה המקום המרכזי בשכונה וכולם היו מגיעים לשם. היה לו כמו פרלמנט" (איפרגן, 2015).

באותה תקופה עשה רוחן את צעדיו הראשונים בעולם הפשע: הוא התחיל להלוות כספים, ועסק, מעת לעת, בגביית חובות. מעבר לכסות הנחמדה והסימפטית, ידע גם לממן חיסולים וניסיונות חיסול בין עבריינים מתחרים בשכונה. הוא היה בשלב מסוים הגזבר ואיש המימון של כנופיית פרדס כץ, שהתחרתה באחים הררי (איפרגן, 2015).

באותם ימים, התחיל רוחן להקים את הארגון שלו. הוא נכנס לתחום ההימורים וצבר כוח רב. הוא עסק בגביית חובות והתמקד בהימורים ובהטסת מהמרים לבתי קזינו במזרח אירופה ובאפריקה, והרוויח ככה מיליוני שקלים. הוא החל להפגין סממני עושר (כנדרש מראש משפחת פשע): נסע במרצדס מפוארת, לבש מותגים וגם עבר לבית מפואר ברמת השרון. החיוך על פניו וכובע מצחייה ספורטיבי שהוא חובש הפכו לסימן המסחרי שלו (איפרגן, 2015).

"לב של זהב"

למרות הדיבורים על אכזריותו של רוחן, אנשיו מעריצים אותו. כך למשל מתאר איפרגן (2015) כיצד הוא סייע לעבריין - שנעצר בחשד למעורבות בשוד אלים, ונשלח לכמה שנים בכלא - שמשפחת הפשיעה שלו הפקירה אותו לגורלו. רוחן אימץ אותו לחיקו וסייע לו כלכלית. הוא דאג לו לעורך דין ולכסף לקנטינה בכל התקופה שהיה בכלא: 

"אבי גבר שבגברים... הוא שמע שאני בצרה ועזר לי מיד, ואת זה אני לא אשכח לו כל החיים. מילה אצלו זו מילה. הוא לא כמו העבריינים של היום, שזורקים את החיילים שלהם כמו כלבים לזבל. יש לו סטייל כמו של עבריינים של פעם. החיילים של אבי יעשו בשבילו הכול, גם הוא אם לא מבקש. הוא תמיד עוזר להם ואצלו חברים זה חברים לכל החיים. אין סיכוי בחיים שמישהו יפתח עליו" (איפרגן, 2015).

עבריין אחר תאר לאיפרגן (2015) את הניגודיות שבו כך:

"אבי הוא אחד שחביב על כולם... הוא הולך מדי פעם לרבנים, תורם לבתי כנסת ולנזקקים, אוהב לפרגן לחברים שלו ולדאוג להם. אבל הוא לא פראייר. העבריינים הכי כבדים היום בארץ לא מתעסקים איתו, פוחדים שהוא 'ירים' להם מטענים מתחת למכוניות. מי שנכנס לתחומי השליטה שלו עלול לשלם בחייו. הוא ראש ארגון עצמאי, לא מזוהה עם שום צד. נייטרלי אבל קטלני" (איפרגן, 2015).

עבריין יוצא דופן מזמין מחוות יוצאות דופן... בתחילת יולי 2017 כשעבר עו"ד קובי בן שעיההסנגור הקבוע של אבי רוחן - בכביש 4 בדרך לכלא רימונים שם כלוא רוחן, הופתע לגלות שלט גדול שניתלה על הגשר בכניסה למתחם שרונים של שב"ס, ועליו כתוב: "אבי רוחן, הכי גבר בעולם, מצפים לשחרורך בהקדם - אוהב אותך איציק אברהם". זוהי מחווה מרגשת ונדירה... בוודאי בין עבריינים (פוסטה, 2017).

[מקור התמונה כפי הנראה הוא עו"ד  קובי בן שעיה. פרשיה זו והתמונה עימה ראו אור לראשונה באתר פוסטה]

2003: הניסיון לרצח זאב רוזנשטיין: הפיגוע הפלילי הראשון

גורלו של רוזנשטיין נקשר בגורלה של משטרת ישראל ב- 11 בדצמבר 2003. הוא עבר ניסיון חיסול ליד רחוב אלנבי בתל אביב,  שבמהלכו נהרגו שלושה בני אדם ו-19 נפצעו, שבעה מהם באורח קשה (שפר, 2006ב').

זה היה ניסיון ההתנקשות המשמעותי ביותר שנרשם נגד רוזנשטיין, והוא נחקק בזיכרון הקולקטיבי כ"פיגוע הפלילי הראשון": למרות שהאירוע התרחש, כאמור, על-רקע פלילי, אך המראות היו זהים לאלו שהורגלנו להם אחרי פיגועי טרור: נזק אדיר נגרם למבנים בסביבה, מרפסות קרסו, חלונות התנפצו ואנשי זק"א עסקו שוב במלאכת איתור שרידי ההרוגים וזיהוים (שפר, 2006ב').

המשטרה - שמשך טוענים טענה בדבקות שאין בישראל פשע מאורגן - התעוררה ברגע אחד לתוך המציאות. לאחר האירוע טען מפכ"ל המשטרה דאז, שלמה אהרונישקי (ראו התמונה משמאל), שאירוע זה היה "מלון פארק של משטרת ישראל" (נאה ובן-דוד, 2003) (הקבלה לפיגוע במלון פארק בנתניה, בפסח 2002, שהוציא את צה"ל למבצע "חומת מגן", אשר שינה את פניו של המאבק המזוין בפלסטינים). כך הפך רוזנשטיין לזרז אשר שינה את הפי המשטרה והאסטרטגיות שלה כלפי הפשע המאורגן (יחזקאלי, 2016).

[מקור התמונה משמאל: דובר משטרת ישראל]

'האסימון שנפל' בראשה של המשטרה הביא בימיו של המפכ"ל דודי כהן, שהחליף את אהרונישקי, להקמת ה-FBI הישראלי – יחידת "להב 433" בראשות ניצב, שיצרו מציאות חדשה עבור ראשי משפחות הפשע, שרובם מצאו עצמם בהמשך מאחורי סורג ובריח. בכך הייתה השפעתו של רוזנשטיין על משטרת ישראל גדולה בהרבה מנפח פעילותו הפלילית (יחזקאלי, 2016).

[לסקירה רחבה בנושא זאב רוזנשטיין, לחצו כאן]

2005: רוחן חובר לדומרני

חולשתה היחסית של משפחת אברג'יל חייבה אותו להיות גמיש: כדי להילחם בעבריינים אחרים שמנסים לפלוש לעסקיו – כמו יעקב (עקא) שמעון והאחים מוסלי - רוחן משתף פעולה עם יריבו המר של אברג'ל, שלום דומראני. רוחן ודומראני אף משתפים פעולה בעסקים שפתחו יחדיו במרוקו. השניים היו מגיעים לביקור במדינה זו אחת לכמה שבועות, ומהווים חלק מקומונת הפושעים הישראלית המשגשגת במדינה (איפרגן, 2013).

[בתמונה: שלום דומרני. צילום מסך מסרטון היו-טיוב של כתבת הערוץ השני: "אלימות, איומים וכסף: כך נראים חייו של שלום דומרני"]

[לכתבת גלובס על מרוקו כעיר מקלט לעבריינים ישראלים, לחצו כאן]

"רוחן, כמו דומראני, הוא עבריין שפועל מתוך רגש, ומכאן גם החיבור ביניהם", מסביר קצין בכיר במשטרה, "החיבור ביניהם רק חיזק אותו. זה עזר לו להגדיל את ההכנסות ואת כוח האדם. סדרת החיסולים שהיו בראשון לציון ובפתח תקווה בשנתיים האחרונות קשורה למלחמת העולמות בין רוחן ודומראני לבין עקא והמאפיה הירושלמית שמזוהים עם אברג'ל ונלחמים על השליטה בהפעלת הצ'יינג'ים ומועדוני ההימורים" (איפרגן, 2013).

[לסקירה רחבה בנושא שלום דומרני, לחצו כאן]

2006: רצח המקור המשטרתי, אייל סלהוב

המקור, אייל סלהוב, עבריין מפרדס כץ, שימש כ'חייל' בארגון הפשע של אבי רוחן (ריטמן, 2014, עמ' 39-38). לאחר שהסתכסך עם עבריינים אחרים, המקורבים לרוחן, החליט סלהוב להפוך למודיע משטרתי, וגויס כמקור שבעה חודשים לפני שנרצח, לטובת ימ"ר מרכז (אסנהיים, 2009).

סלהוב מסר מידע איכותי בעל תוכן מגוון, לרבות בנוגע לניסיונות פגיעה ואמצעי לחימה. מטבע הדברים, מקורות מסוג זה אינם שכיחים, ומעצם הפעלתם מגולמת סכנה למקור (ריטמן, 2014, עמ' 39-38; מבקר המדינה, 2011, ע' 21).

במסגרת עבודתו של המקור, נתפסו על ידי המשטרה אמצעי לחימה רבים ומגוונים אשר שימשו את הארגון לפגיעה ביריביו. אולם, באף אחת מן התפיסות לא הוגשו כתבי אישום כנגד המעורבים בעבירות החמורות, בשל החשש מהצורך בהעדת מקורות משטרתיים (ריטמן, 2014, עמ' 39-38).

סלהוב - המקור שנרצח

[בתמונה: המקור שנרצח, אייל סלהוב, צילום מסך מתוך 'עובדה', עם עמרי אסנהיים]

בשלב מסוים התעורר חשד בקרב ראשי הארגון לסיבת ה"כישלונות" הרצופים, ובניתוח פשוט באופן יחסי, ניתן היה להגיע ל"מכנה המשותף" לכל ה"כישלונות". על-פי עדויות שהגיעו למבקר המדינה, סלהוב התריע לא פחות מ-70 פעמים בפני מפעיליו כי הוא מרגיש שחבריו חושדים בו.

לכן, הוצעו פעולות סיכול למיניהן למנוע את חשיפת המקור. בנוסף לפעולות הסיכול התקבל אישור מפרקליטת המחוז לביצוען של עבירות פליליות על ידי המקור - בפיקוח הפרקליטות והמשטרה - על מנת לטשטש את עובדת שיתוף הפעולה של המקור עמה (ריטמן, 2014, עמ' 39-38). בצעד יוצא דופן אישרה הפרקליטות למשטרה מהלך שאמור היה להסיר את חשד העבריינים ולהגביר את אמונם בסלהוב: התירו לו לזרוק "רימון" על משרדי ימ"ר מרכז ברמלה. סלהוב אכן עשה זאת, אבל הצעד, כפי הנראה, רק הגביר את החשד. באירוע לא נגרם כל נזק (משום שהיה זה רימון דמה), לא נפתחה חקירה רצינית ובקרב העבריינים הבינו שמישהו עשה פה הצגה (סניור, 2013).

אם לא די בכך, מפעיליו של סלהוב נהגו להוציאו למפגשים בזמן שהיה במעצר בית, עונד אזיק אלקטרוני שמאפשר למשטרה מעקב אחריו - מעשה תמוה מאוד מצד עבריין מוכר. השיא היה בשיחת טלפון של אחד המפעילים לסלהוב. עבריין אחר שהיה לידו ענה, והבין שחברו מופעל על-ידי המשטרה (סניור, 2013).

יום לאחר אותה שיחה, ב-7 באוקטובר 2006, זומן סלהוב לפגישה בפארק אזורים, סמוך לכביש גהה. המחסלים לא הותירו לו סיכוי, וירו כמה פעמים בראשו. סלהוב מת במקום. למחרת נמצאה גופתו (סניור, 2013).

באוקטובר 2013 פורסם כי המדינה הסכימה לשלם למשפחתו של סלהוב כ-3 מיליון שקלים. ההסכם כלל סעיף שלפיו אסור שההסכם יפורסם. כפועל יוצא, למשפחה אסור למעשה לדרוש מהמשטרה למצות את החקירה (סניור, 2013)בכך הכירה המשטרה דה פקטו באחריותה לרצח!

פרשה זו גרמה לזעזוע של ממש במשטרה, כאשר ב- 1008 הגיש ניצב משנה (בדימוס) ישראל אברבנאל, לשעבר, ראש מחלקת האיסוף בחטיבת המודיעין שתי תלונות למבקר המדינה, המעידות, לכאורה, על מחדלים של משטרת ישראל במניעת הירצחם של שני מקורות מודיעיניים בסוף שנת 2006. אחד מהם היה סלהוב.

 [להרחבה בנושא ניצב משנה ישראל אברבנאל, ורצח המקורות של ימ"ר מרכז, לחצו כאן]

2006: מפלילים את רוחן...

באוגוסט 2006, הוגש נגד רוחן כתב אישום לבית משפט השלום בכפר סבא, בחשד להחזקת שבעה גרם הרואין בתוך הוולבו שבה נהג. רוחן הכחיש שהסם שייך לו, וטען ששוטר השתיל את הסמים במכונית כדי לרצות את מפקדיו. בדיקת שתן שערכו השוטרים לרוחן העלתה שלא השתמש בסמים. השופטת הרשיעה את רוחן, אבל רגע לפני שנכנס לכלא פרקליטו אז, עו"ד ירום הלוי, (ראו תמונה משמאל) השיג ראיות חד משמעיות שהסם אכן הושתל במכוניתו. ההרשעה בוטלה" (איפרגן, 2015).

2008: מפעיל 'חפרפרת' במשטרה...

השוטר משה סלמונוביץ' ממשטרת רעננה היה מכור להימורים. בחודש יוני 2006 טס עם בת זוגו לקזינו בבולגריה, עם קבוצת מהמרים שארגן ארגון הפשיעה של אבי רוחן. את הטיסה והשהייה בחו"ל מימן דוד חקק, חבר בארגון הפשיעה (בן צור, 2008).

כשנודע לחקק כי סלומונביץ' שוטר - הוא פנה אליו ושאל אם הוא יכול לתת לו הגנה מפני פשיטות המשטרה או התרעות על פשיטות צפויות לבתי הימורים ברעננה - בתמורה לחמשת אלפים דולר ותשלומים נוספים. שבוע לאר מכן פנה סלומונביץ' לחקק. השניים סיכמו כי הנאשם ייתן ביטחון למקומות ההימורים ברעננה מפני פשיטות משטרתיות למשך חצי שנה, בתמורה לחמשת אלפים דולר כתשלום ראשון ועוד תשלום חודשי בסך 2,000 דולר או 10 אחוזים מהרווח החודשי. לאחר אישור ההסכם על-ידי ראשי הארגון קיבל השוטר 2,500 דולר (בן צור, 2008).

לאחר פתיחת קזינו חדש ברעננה התקשר סלומונביץ' לפחות 20 פעמים לטלפון נייד שהיה בקזינו והודיע למפעיליו מתי עליהם לפתוח או לסגור את המקום, מכיוון שהמשטרה עומדת לבצע שם פשיטה. כעבור שבועיים קיבל 2,000 דולר נוספים כשוחד (בן צור, 2008).

בחודש דצמבר 2006 פשטה המשטרה על הקזינו בלי ידיעת סלומונביץ' והוא נסגר. בעקבות כך לא קיבל הנאשם 2,500 שקלים נוספים, כפי שסוכם. לאחר הפשיטה המוצלחת של המשטרה, הבטיח סלומונביץ' לחקק כי ייתן לו ביטחון במקום אחר בעיר (בן צור, 2008).

הוא נלכד לבסוף והועמד לדין. בית משפט השלום בכפר סבא גזר עליו שנת מאסר בפועל, שנה מאסר על-תנאי וקנס כספי (בן צור, 2008).

[למאמר המלא לחצו כאן]

[להרחבה על הפעלת 'חפרפרות' במשטרה, לחצו כאן]

2008: המשטרה מנסה לחסל את רוחן?

בשנת 2008 הודיע דובר המשטרה כי עבריינים שהתחזו לשוטרים ירו באבי רוחן, מטווח אפס, בעת שפתח את דלת ביתו. אבל, רוחן טען לאחר מכן כי היו אלה דווקא השוטרים שניסו לחסלו. לטענתו, רכז מודיעין של המשטרה קיבל מידע שקרי, כאילו רוחן עומד לחסל אותו והחליט לנקום (בן צור, 2013) (איפרגן, 2015)בראיון לכתב "ידיעות אחרונות" בוקי נאה, טען רוחן כך:

"... הכול התחיל מפרנויה של רכז מודיעין שחושב שאני רוצה לפרק (משמע, לחסל, פ"י) אותו... השוטרים הורו לאנשי האבטחה שלי להפסיק את האבטחה. למחרת בשתיים בלילה דפקו לי בדלת. אני מתעורר ושואל, מי זה? והם עונים 'משטרה'. ביקשתי שיכניסו תעודה. והם ענו לי: 'רוחן אתה ממשיך להתחכם" (איפרגן, 2015).

לדבריו, הוא פתח את הדלת, וכשהסתובב להביא להם את תעודת זהות, אחד השוטרים ירה בו אך לא פגע (איפרגן, 2015).

2008: עד מדינה, כלא וחיסול...

ב- 2008 נדון רוחן ל-38 חודשי מאסר בפועל בגין סחיטה באיומים והפעלת מועדון הימורים. המשטרה הצליחה לגייס את העבריין דוד חקק כדי שישמש עד מדינה כנגד רוחן (איפרגן, 2013).

[בתמונה משמאל: רוחן - עבריין שמונע מתוך רגש... מקור התמונה: פרטי. פורסמה לראשונה באתר 'פוסטה']

בכתב האישום נכללו עשרות סעיפים, בהם חברות בארגון פשיעה, ניהול בתי הימורים והונאת המהמרים בהם, סחיטה באיומים, הלבנת הון ואף מתן שוחד לשוטר. מסתבר שרוחן היה מטיס מהמרים לקזינו הישראלי באוגנדה (בן צור, 2013).  

חלק אחר מסעיפי האישום נקשר לשחיתות משטרתית: חקק - שהיה חבר בארגון וכלפיו אף נטען כי היה זה שיזם והפעיל את תחום ההימורים ואת שיטת רמיית המהמרים - הפעיל שוטר ממשטרת רעננה בשם משה סולומונוביץ'. בכתב האישום נטען כי חקק סידר טיסת תענוגות והימורים לשוטר ולאשתו בבולגריה. תמורת מקדמה של 5,000 דולר בנוסף לקצבה חודשית, הסכים השוטר להתריע בפני החבורה מפני פשיטות המשטרה על עסקיהם. עם זאת, סולומונוביץ' לא התריע בזמן וחצי שנה לאחר תחילת העסקתו, פשטה המשטרה על עסק ההימורים שהפעילו ברעננה וסגרה אותו (שמעוני, 2012).

אבל בזמן אמת – התיק קרס. עדותו של חקק התבררה כמוגבלת וחלשה, והפרקליטות נאלצה לחתום עם רוחן ו-14 מחייליו על הסדר טיעון. לאחר העסקה, הוסרו שני הסעיפים העיקריים שהיו שולחים את החבורה לכלא לזמן רב, אשר נגעו לעבירות על חוק ארגון הפשיעה וחוק הלבנת ההון, ואיתם ירדה גם האופציה למאסר ארוך טווח. אבי רוחן נידון ל- 38 חודשי מאסר בכלא ועבודות שירות בלבד (שמעוני, 2012) (איפרגן, 2013).

רוחן השתחרר מבית הסוהר ב- 2011. זמן קצר לאחר מכן חוסל חקק, והוא בן 42, כשרוכב אופנוע עצר לידו כשנסע במכוניתו ביפו, וירה בו מטווח אפס. המשטרה לא הצליחה להוכיח כל קשר לרוחן (חקק לא היה חלק מהתכנית להגנת עדים של המשרד לביטחון הפנים, זאת מאחר שהתכנית נכנסה לפעולה רק ב-2010, שנתיים לאחר עדותו) (איפרגן, 2013)  (איפרגן, 2015).

2011: אברג'יל מחלק טריטוריות בין נאמניו

ב-19 באוגוסט 2008 נעצר יצחק אברג'יל בחשד לרצח סוחר הסמים הישראלי סמי אטיאס, הלבנת הון, סחר בסמים והשתייכות לארגון פשע. ב-12 בינואר 2011 הוסגרו - הוא ואחיו מאיר - לידי רשויות החוק של ארצות. ההסגרה הזו יצרה ניסיונות של ארגונים רבים להיכנס לוואקום שיצרה 'משפחת אברג'יל', להשתלט על ונכסיה. שלושה נאמנים היו לו ליצחק אברג'יליעקב (עקא) שמעוןמוטי חסין ואבי רוחןשלושת אלה קיבלו מינוף אדיר בעזרת הכסף שפיזר עופר מקסימוב, בפרשת קריסת הבנק למסחר. אבל, הם שמרו נאמנות לבוס הגדול, ונכחו בשקט באולמות בית המשפט בכל דיון של אברג'יל בישראל (אלי, 2015). כל עוד שהה אברג'יל בבית כלא ישראלי, יכול היה לנהל את עסקיו. אולם המעבר לארצות הברית חייב אותו לעשות מעשה לפני שתהיה התנפלות כללית על הוואקום שהשאיר. על כן, חילק טריטוריות בין נאמניו (אלי, 2015), שנשארו להילחם עבורו ועבורם:

  • מוטי חסין קיבל אחריות לאזור המשולש ראשון לציון-בת ים-חולון;
  • עקא קיבל את אזור ירושלים, אזור המרכז ואילת;
  • ואבי רוחן שלט באזור הוד השרון.

אבל, יורשיו של יצחק אברג'יל הסתבכו במלחמה, עקובה מדם עם אלה שלטשו עיניים על ה'טריטוריות' הללו, בעיקר משפחת מוסלי, שהתחילה גם היא תחת כנפיו של אברג'יל. מלחמה זו נמשכה 16 חודשים, וכללה 9 מעשי רצח, ונעדר אחד. מאוחר יותר עלה מספר הנרצחים ל- 16, ושני נעדרים (ראו בהמשך).

[להרחבה בנושא אלי מוסלי, לחצו כאן]

2013: הגזבר של רוחן נרצח...

כשם שמיוחסים למשפחה של רוחן חיסולים רבים, גם גם כמה מחייליו שילמו בחייהם, במלחמות הכנופיות. כזה למשל הוא יוסי קסטרו, ה'גזבר' של  רוחן, שערק אליו מה שנים קודם לכן, מהארגון של אברג'ל. הוא חוסל בספטמבר 2013, בעת שירד מביתו של בכיר בארגון, דותן שוקרון, בהוד השרון. המכונית בה נהג התפוצצה כתוצאה ממטען חומר נפץ שהוצמד אליה (איפרגן, 2015)..

החשד היה ששוקרון ועבריין נוסף, שלומי באסה, חיסלו את קסטרו, על רקע יריבות בתוך הארגון של רוחן. אי הגעתם להלוויה של קסטרו חיזקה לכאורה את החשדות נגד השניים, שיש להם קשר לחיסול. כמה שבועות לאחר מכן, השניים עזבו במפתיע את הארץ לדרום אפריקה, אך ללא הועיל. בתחילת 2015 חוסלו שוקרון ובן דודו, בדרום אפריקה, ככל הנראה על ידי עבריינים שהתחפשו לשוטרים, שירו בהם למוות (איפרגן, 2015)

2013: הרצח הכפול של דקל צפר ושרון פרחי

בערב ה-25 ביולי 2013 התפוצץ מטען חבלה במכונית מאזדה בצומת ירקונים, הסמוך לפתח תקווה. המכונית נסעה בכביש 5, וכשהגיעה לצומת - התפוצצה. הפיצוץ אירע בתוך הרכב, וכתוצאה מכך הוא החל לבעור. שני הנוסעים במכונית, דקל צפר ושרון פרחי מראש העין, נפצעו אנושות, ולאחר מכן נקבע מותם (בן-צור ומורג, 2013).

[לכתבת ynet המלאה, לחצו כאן]

בראשית נובמבר 2013. נעצרו רוחן וחברו, חנוך עצמון, על ידי יחידת להב 433 כמעורבים לכאורה ברצח הכפול של דקל צפר ושרון פרחי שאירע בצומת ירקונים ביולי באותה שנה. במהלך נסיעה התפוצץ מטען שהוחדר למכונית שנסעו בה, והם נהרגו. במשטרה חשדו כי הרקע לחיסול היה מאבקי שליטה על הלוואות בשוק האפור וגביית חובות, והתפארו בבית המשפט שיש להם ראיות נגד רוחן, ביניהן האזנות סתר. אבל פרקליטו, עו"ד קובי בן שעיה, הכחיש מכל וכול את החשדות נגד רוחן. אחרי שבוע במעצר רוחן ועצמון שוחררו (איפרגן, 2015).

2015: פרשה 512 - הניסיון לרצח רוזנשטיין מפוענח

הניסיון לרצח רוזנשטיין משנת 2003 חזר לכותרות ב- 2015. בחודש מאי באותה שנה נתנה המשטרה פומבי לחקירה, שבה נעצרו כ-50 חשודים -חלקם הגדול מוכרים כחברים בארגוני פשע - בחשד שהחשודים ביצעו שורת אירועים וחשדות לביצוע עבירות בארץ ובחו"ל, בתחומי הפשיעה החמורה והמאורגנת ובהן רציחות, ניסיונות לרצח, אלימות וסמים על ידי עשרות חשודים ומעורבים, מדובר בעשרות אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות ומעורבים בה חלק מהשמות הבכירים בעולם התחתון. ניסיונות החיסול של רוזנשטיין היו גם הם בפרשיות שנחקרו (אלי, 2016), כאשר המשטרה השיגה עד מדינה, שחשף פרטים על הרצח והפליל את המעורבים בו: אבי רוחן היה אז ציר משמעותי ומרכזי בארגונו של אברג'ילנגד רוחן ואברג'יל הוגש כתב אישום,וב- 2017 (ראו בהמשך), נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו:

עד המדינה טען, כי יצחק אברג'יל  ראה ברוזנשטיין את זה שהורה על חיסולו של אחיו מאיר. "מאיר (אברג'יל) אמר לי, שמבחינתו הוא רוצה למות, והוא הולך איתם עד הסוף, הכוונה, נגד הקבוצה של זאביק", טען עד המדינה, שהיה אחד החברים הקרובים והטובים של מאיר אברג'יל, ואחד המנגנונים המרכזיים במכונה המשומנת של ארגון אברג'יל (אלי, 2016).

2015: רצח שי בכר

אירוע זה מתחיל בהלוואה שלקח בעל חנות ירקות מרעננה בשם שי בכר, שלווה סכום של 350 אלף שקל מבעל מכולת בעיר. כשבעל המכולת נפטר, נותר חוב של 80 אלף שקל שאותו בכר לא החזיר. רוחן נכנס לתמונה ונשכר לגבות את החוב מבכר. כמה מחייליו של רוחן היכו אותו, על פי החשד, ואחד מהם דקר אותו (איפרגן, 2015).

בתגובה, מסר בכר עדות מפורטת נגד ארגון הפשע של אבי רוחן. העדות ארכה כחמש שעות, והיא תועדה בווידאו. הוא מפליל בה את רוחן ואדם נוסף שסייע לו בגביית החוב תושב רעננה. בידי הפרקליטות גם שיחות שתועדו בין המעורבים השונים בפרשה, ומסמכים רפואיים בגין פציעתו של בכר. השניים שמרו בחקירה על זכות השתיקה (איפרגן, 2015).

ארבעה חודשים מאז נכלא רוחן בגין אותו מקרה, ב- 23 בינואר 2015, התפוצץ רכב בהוד השרון, ובתוכו שי בכר. בתו של בכר, בת ה-17, שהייתה איתו ניצלה כאשר קפצה מהמכונית שעלתה באש. עד המפתח כנגד רוחן נרצח  (איפרגן, 2015).

רוחן שכבר כמעט וחתם עם הפרקליטות על עסקת טיעון, חזר בו, והתיק קרס.

2016: סבא דרך האינטרנט...

בספטמבר 2016 - בהיותו 'כלוא עד החלטה אחרת' בפרשה 512 - נולד לאבי רוחן נכד. שירות בתי הסוהר סרב לשחררו לברית. רוחן עתר לבית המשפט המחוזי, אשר הורה כי לשירות בתי הסוהר (שב"ס) לאפשר לאבי רוחן לצפות בדיסק ובו סרט אירוע ברית המילה של נכדו. לא היה זה האירוע המשפחתי הראשון ממנו נעדר רוחן בשל ישיבתו בכלא. קודם לכן סרבו שירות בתי הסוהר, ואחריו בית המשפט, לשחררו לחתונת ביתו... (כהן, 2016).

2017: רוחן נעצר עד תום ההליכים בפרשה 512

בינואר 2017 נעצר רוחן עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בפרשת 512. הוא הואשם בפרשה, בין היתר בניהול במסגרת ארגון הפשיעה של יצחק אברג'ל, בעסקת סמים בינלאומית גדולה בקנדה, ובמעורבות ברצח המשולש ברחוב יהודה הלוי (הלוא הוא ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין). כמו כן מיוחסות לו עבירות של קשירת קשר לפשע במסגרת ארגון פשיעה, עבירות מס שונות, ועוד (פרוסמושקין, 2017).

מקורות והעשרה