גרשון הכהן: קווים לאופיו של ההיגיון האסטרטגי הרוסי

[לתמונת המקור, לחצו כאן]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר]

ליברלגרשון הכהןאלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

דפוס  קבלת ההחלטות של ההנהגה הרוסית על ההיגיון המוביל אותו, בעיקר בתחום הפעלת הכוח הצבאי בפעולות מחוץ לגבולות רוסיה, חולל בעשור האחרון שובל חידתי בלתי פתור. בשלושה מופעים בעלי משמעות אסטרטגית גלובלית, חוללה הפעולה הרוסית הפתעה במערב:

  • בתמרון רחב ההיקף בגיאורגיה בקיץ 2008;
  • בפעולה באוקראינה, כולל סיפוח קרים;
  • ובכניסה למעורבות בהפעלת כוח בסוריה.

מומחים במערב התבקשו להסביר את הרציונל האסטרטגי בשאלת התכלית לפעולות אלה, כמו השאלה שליוותה את המעורבות הרוסית בסוריה מראשיתה: לאן הם חותרים, האם הגדירו לעצמם מצב סיום (end-state), לאורו מתנהל חישוב צעדיהם בקידום שלבי המערכה?

ההתרחשות בסוריה, מעניקה מרחב להתבוננות בהבדלי הגישה בין חשיבה מערבית לינארית לחשיבה רוסית. במהלך 2014 הסביר לניו יורק טיימס, גנרל אמריקאי שפעל בצפון סוריה: "עד שלא אבין את הגיון דאע"ש, לא אוכל לפעול נגדם באורח אפקטיבי."

הפעולה הרוסית בסוריה ביטאה בהתנהלותה הגיון הפוך: עד שלא נתחכך פיזית ונתנגש עם הכוחות במרחב, לא נוכל להכירם. טמון כאן יסוד תרבותי בעל שורשים עמוקים במורשת הרוסית. ב"מלחמה ושלום", ספרו הקלאסי של טולסטוי, מוגשת לקורא התבוננות בטבעה המתהווה של תופעת המלחמה: "המצביא שרוי תמיד בתוך מערכת מאורעות נעה ובאופן שלעולם ובשום רגע איננו יכול לשקול בדעתו את כל ערכו של המאורע המתרחש. המאורע לובש צורה בלי משים, רגע אחרי רגע, עד קבלתו את משמעותו, ובכל רגע של לבישת צורה עקבית ורצופה זו של המאורע, שרוי המצביא במרכזו של משחק מורכב ביותר..." (מלחמה ושלום)

בניגוד לנלמד בבתי ספר צבאיים במערב, חשיבה אסטרטגית רוסית, מניחה מראש כי מרגע שמתחילים לפעול למול מערכת היא הולכת ומשתנה. על כן בנקודת מוצא לקבלת החלטות לפעולה, מונחת ההכרה שבעצם החיכוך עם המציאות, טמון המפתח להמשך התכנון.

הפוטנציאל לעיצוב מצב הסיום כפתרון מבוקש, לא רק שהוא מתגלה רק באמצעות החיכוך, אלא גם מתהווה ונוצר מתוך עצם הפעולה. במעגליות זו, מוסבר הכורח ליוזמה אקטיבית של פעולה, גם בטרם נוצרו תנאי הידע להגדרה ברורה של ההישג הסופי האפשרי.

למי שחונך לתכנון באמות מידה של בתי ספר אמריקאים למנהל עסקים, בדרישה לא לצאת לדרך, בטרם הונחה תכנית עסקית שלימה ומפורטת, אורח חשיבה רוסי נראה מופרך ובלתי אחראי מיסודו. מכאן נובעת במידה רבה התדהמה המלווה את ההתבוננות המערבית בדפוס ההתנהלות הרוסי.

חשיבה מערכתית רוסית, לעומת זאת, כמובן שאינה מתעלמת מן הכורח להגדיר תכלית לפעולה בטרם הוצאתה לפועל. אלא שהיא מעזה להכיר בשיתוק המתקיים במצב הראשוני של תנאיי ידע חסרים. במקום להמתין לפתרון אסטרטגי פוזיטיבי הרחוק בשלבי ההתחלה מהישג יד קוגניטיבי, במקום להשהות הוצאת פעולה לפועל, עד שלא מושגים תנאיי הידע המתאימים, הם יודעים להתחיל לפעול בהגיון ראשוני שהוא נגטיבי ביסודו. מדובר בהגיון, המתייחס בשלב ראשון למגמת פעולת היריב ומבקש בנקודת ההתחלה לפעולה, לא יותר מאשר  לשלול  או להפר  את מגמת היריב. זה כנראה דפוס ההיגיון שכונן את קבלת ההחלטות לסדרת הפעולות בגיאורגיה, באוקראינה ובסוריה. גולמה בהן יוזמה אקטיבית למאמץ ראשוני כנגד מגמת הסדר העולמי, שהובל - החל מהתפרקות בריה"מ ב- 1991 - בהגמוניה מעצמתית אמריקאית. בוטא בכך הגיון למידה פשוט, כמצפן ללמידה האסטרטגית: מתוך הפעולה המכוונת להישג ראשוני בהגיון נגטיבי, במאמץ למנוע או לסכל מגמה קיימת, עתידים להיווצר תנאיי הידע המתקדמים יותר, באמצעותם תתוכנן מערכה נוספת, במגמת תכלית פוזיטיבית.

[בתמונה: פוטין, צבאו והערפל... למקור התמונה לחצו כאן]

הגיון אסטרטגי זה מסביר כיצד, למרות משבר כלכלי הפוקד את רוסיה, תוך מצוקת העיצומים המוטלים עליה, וקשיים במימוש תכנית ההתעצמות הצבאית, הצליחה ההנהגה הרוסית בתוך פחות מעשר שנות יוזמה אקטיבית, להשיב לעצמה את מעמדה כשחקן מעצמתי מרכזי במערכת הכוחות הגלובלית.

 

2 thoughts on “גרשון הכהן: קווים לאופיו של ההיגיון האסטרטגי הרוסי

  1. אני חושב שהכהן טועה. בסופו של דבר פוטין מתחכך עם המערב ותגובותיו מהפלישה הרוסית לדגסטן (18 שנה כבר). התגובות של המערב שבלוניות וצפויות מראש, שוב גינוי באו"ם, שוב דיון עקר נטול החלטה במועה"ב, קצת סנקציות וכולם ממשיכים הלאה. החשיבה האסטרטגית הרוסית צפתה יפה למדי את מרחב התימרון ואת נקודת הסיום והצליחה עד היום להשיג את כל מטרותיה או רוב מטרותיה בכל אחת מנקודות החיכוך.

  2. הרבה ביקורת הושמעה ומושמעת על ממשלות ישראל לדורותיהן על כך שהן יוצאות (או נקלעות) למלחמה מבלי שהמטרות המלחמה (בעיקר המדיניות) הוגדרו כהלכה מראש.
    אפשר להתווכח אם במציאות האיזורית שנו זה אפשרי או לא,
    אבל הנה מי שעובד דווקא הפוך, וזה בדרך כלל מצליח (לשיטתו ולמטרותיו)
    אפשר אולי ללמוד מכך תפיסה קצת אחרת של "חתירה למגע" אבל אולי גם שממשלות ישראל עדיין נגועות "קצת" בחשיבה רוסית…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *