אבי הראל: האם פינחס חי 500 שנה?

[בתמונה: פנחס כמתושלח? לתמונת המקור לחצו כאן]

אבי הראלאבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

פרשת פינחס, בספר במדבר, עוסקת בתחילתה בדמותו של פינחס, והמעשה שלו מובא בעצם סוף הפרשה הקודמת. נשיא בית אב של שבט שמעון, זמרי בן סלוא, מגיע עם אישה מדיינית אל פתח אוהל מועד. זאת  במהלך חטאם של בני ישראל והיצמדותם לעבודה זרה של בעל פעור האל המואבי. פינחס בניגוד להנהגת העם, לא מאבד את העשתונות, ודוקר את זמרי ואת האישה המדיינית פתח אוהל מועד. על מעשהו זה נאמרו בפתח פרשתנו הדברים הבאים: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, הֵשִׁיב אֶת-חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקַנְאוֹ אֶת-קִנְאָתִי, בְּתוֹכָם; וְלֹא-כִלִּיתִי אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בְּקִנְאָתִי. לָכֵן, אֱמֹר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם"[1].

כלומר בזכות מעשה זה, פינחס מקבל את המינוי לשמש ככוהן, ודמותו ממשיכה ללוות אותנו גם בסיפורי כיבוש ארץ כנען, ובאירועים נוספים. בשל כך, התקבל הרושם כי פינחס חי במשך תקופת שנים ארוכה מאוד, כחמש מאות שנה. היתכן?

בדברינו הבאים נבחן חלק מהמקורות בהם מופיע פינחס וננסה לענות בסיום הסקירה האם יתכן כי פינחס היה סמי מתושלח נוסף.

פרשת המזבח של בני גד וראובן

בספר יהושע, אנו פוגשים את פינחס כשהוא בראש משלחת שלום לבני גד וראובן, כאשר אלה בונים לעצמם מזבח בעבר הירדן. הקמת מזבח זה נעשתה לכאורה בגלל רצונם של שבטים אלה להתנתק מהקשר הדתי עם המשכן המצוי בשילה. בשל כך, בני ישראל עולים עליהם למלחמה, ולפני היציאה לקרב, הם שולחים משלחת בראשותו של פינחס בן אלעזר הכהן, כדי לברר את פשר הדבר. שבטי גד וראובן, אומרים למשלחת בראשותו של פינחס כי: "כד וְאִם-לֹא מִדְּאָגָה מִדָּבָר, עָשִׂינוּ אֶת-זֹאת לֵאמֹר:  מָחָר, יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ לֵאמֹר, מַה-לָּכֶם, וְלַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.  כה וּגְבוּל נָתַן-יְהוָה בֵּינֵנוּ וּבֵינֵיכֶם בְּנֵי-רְאוּבֵן וּבְנֵי-גָד, אֶת-הַיַּרְדֵּן--אֵין-לָכֶם חֵלֶק, בַּיהוָה; וְהִשְׁבִּיתוּ בְנֵיכֶם אֶת-בָּנֵינוּ, לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת-יְהוָה.  כו וַנֹּאמֶר--נַעֲשֶׂה-נָּא לָנוּ, לִבְנוֹת אֶת-הַמִּזְבֵּחַ:  לֹא לְעוֹלָה, וְלֹא לְזָבַח.  כז כִּי עֵד הוּא בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין דֹּרוֹתֵינוּ אַחֲרֵינוּ, לַעֲבֹד אֶת-עֲבֹדַת יְהוָה לְפָנָיו, בְּעֹלוֹתֵינוּ וּבִזְבָחֵינוּ וּבִשְׁלָמֵינוּ:  וְלֹא-יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם מָחָר לְבָנֵינוּ, אֵין-לָכֶם חֵלֶק בַּיהוָה.  כח וַנֹּאמֶר--וְהָיָה כִּי-יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ וְאֶל-דֹּרֹתֵינוּ, מָחָר; וְאָמַרְנוּ רְאוּ אֶת-תַּבְנִית מִזְבַּח יְהוָה אֲשֶׁר-עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ, לֹא לְעוֹלָה וְלֹא לְזֶבַח--כִּי-עֵד הוּא, בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם. כט חָלִילָה לָּנוּ מִמֶּנּוּ לִמְרֹד בַּיהוָה, וְלָשׁוּב הַיּוֹם מֵאַחֲרֵי יְהוָה, לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ, לְעֹלָה לְמִנְחָה וּלְזָבַח--מִלְּבַד, מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר, לִפְנֵי מִשְׁכָּנוֹ"[2].

[בתמונה: ציורי תנ"ך/ נחלתם של שבט גד וראובן וחצי מנשה. הציירת: אהובה קליין (c)] 

כלומר הקמת המזבח אינה ניתוק מהפולחן של שבטי ישראל, נהפוך הוא. המזבח האמור מוקם כדי שבעתיד ילדי שבטי גד וראובן יראו את המזבח ויבינו שהוא מסמל את הקשר שלהם לשבטים האחרים בארץ כנען ולפולחן הדתי שלהם.

פינחס והמשלחת בראשותו מקבלים את ההסבר האמור, ובכך נמנעת מלחמת אחים בין שבטי גד וראובן לשאר שבטי ישראל: "ל וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן, וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה וְרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר אִתּוֹ, אֶת-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבְּרוּ בְּנֵי-רְאוּבֵן וּבְנֵי-גָד וּבְנֵי מְנַשֶּׁה; וַיִּיטַב, בְּעֵינֵיהֶם.  לא וַיֹּאמֶר פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל-בְּנֵי-רְאוּבֵן וְאֶל-בְּנֵי-גָד וְאֶל-בְּנֵי מְנַשֶּׁה, הַיּוֹם יָדַעְנוּ כִּי-בְתוֹכֵנוּ יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-מְעַלְתֶּם בַּיהוָה, הַמַּעַל הַזֶּה; אָז, הִצַּלְתֶּם אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--מִיַּד יְהוָה.  לב וַיָּשָׁב פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהַנְּשִׂיאִים מֵאֵת בְּנֵי-רְאוּבֵן וּמֵאֵת בְּנֵי-גָד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד, אֶל-אֶרֶץ כְּנַעַן--אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּשִׁבוּ אוֹתָם, דָּבָר.  לג וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיְבָרְכוּ אֱלֹהִים, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אָמְרוּ, לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם לַצָּבָא, לְשַׁחֵת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר בְּנֵי-רְאוּבֵן וּבְנֵי-גָד יֹשְׁבִים בָּהּ. לד וַיִּקְרְאוּ בְּנֵי-רְאוּבֵן וּבְנֵי-גָד, לַמִּזְבֵּחַ:  כִּי עֵד הוּא בֵּינֹתֵינוּ, כִּי יְהוָה הָאֱלֹהִים"[3].

פרשת פילגש בגבעה

מקור מרכזי נוסף בו מופיע פינחס הוא פילגש בגבעה. בתמצית, המדובר  באחד הסיפורים הקשים המופיע בספר שופטים. במוקד הסיפור, איש מבני שבט לוי נקלע עם פילגשו לגבעה, שם של עיר בנחלת שבט בנימין, שם היא נאנסת באכזריות על ידי תושבי העיר ולאחר מכן מתה. בעקבות האירוע פורצת מלחמת אחים עקובה מדם, שבמסגרתה כמעט וחוסל שבט בנימין בידי שאר השבטים.

[בתמונה: הלוי ופילגשו נכנסים לעיר "גבעה". ציור משנת 1250; הציור הוא נחלת הכלל]

פינחס מופיע גם בסיפור זה, אולם  הפעם הוא לא מופיע כאיש של שלום אלא כאיש המבשר מלחמה למען המוסר. היות ואנשי שבט בנימין אינם מוכנים להסגיר את האנשים שאנסו את הפילגש, ניתן האות להילחם בשבט בנימין. פעמיים מנסים שבטי ישראל להילחם נגד שבט בנימין אולם מעלים חרס בידם. לכן הם שואלים את הכוהן של אותם ימים האם לעלות ולהילחם שוב בשבט בנימין, כדלקמן:" כו וַיַּעֲלוּ כָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל-הָעָם וַיָּבֹאוּ בֵית-אֵל, וַיִּבְכּוּ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי יְהוָה, וַיָּצוּמוּ בַיּוֹם-הַהוּא, עַד-הָעָרֶב; וַיַּעֲלוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים, לִפְנֵי יְהוָה.  כז וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּיהוָה; וְשָׁם, אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים, בַּיָּמִים, הָהֵם. כח וּפִינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו, בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר, הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם-בְּנֵי-בִנְיָמִן אָחִי, אִם-אֶחְדָּל; וַיֹּאמֶר יְהוָה עֲלוּ, כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְיָדֶךָ"[4].

ואכן, דבריו אלה של פינחס מפיחים רוח קרב בקרב לוחמי שבטי ישראל, והפעם שבט בנימין כמעט ומושמד כליל.

[להעשרה על פרשת פילגש בגבעה, לחצו כאן]

אריכות ימים מופלגת?

מקור שלישי בו מופיע פינחס , הפעם בתקופה מאוחרת מאוד מהאירועים הקודמים שנמנו לעיל. ברשימת העובדים במקדש, אנו מוצאים בספר דברי הימים פסוק זה:" כ וּפִינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם לְפָנִים--יְהוָה עִמּוֹ"[5].

גם הרמב"ם נטה לדעה כי פינחס האריך ימים באופן חריג, וכך הם דבריו בהקדמה לספרו ההלכתי משנה תורה:" אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְתְּבָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, לִמְּדָהּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כֻּלָּהּ בְּבֵית דִּינוֹ לְשִׁבְעִים זְקֵנִים; וְאֶלְעָזָר וּפִינְחָס וִיהוֹשׁוּעַ, שְׁלָשְׁתָּן קִבְּלוּ מִמֹּשֶׁה. וְלִיהוֹשׁוּעַ שְׁהוּא תַּלְמִידוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מָסַר תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְצִוָּהוּ עָלֶיהָ; וְכֵן יְהוֹשׁוּעַ, כָּל יְמֵי חַיָּיו לִמַּד עַל פֶּה.  וּזְקֵנִים רַבִּים קִבְּלוּ מִיְּהוֹשׁוּעַ, וְקִבַּל עֵלִי מִן הַזְּקֵנִים וּמִפִּינְחָס; וּשְׁמוּאֵל קִבַּל מֵעֵלִי וּבֵית דִּינוֹ"[6].

מדבריו אלה עולה כי הרמב"ם היה סבור שפינחס חי שנים רבות – מימי משה רבנו עד ימי עלי הכה, כחמש מאות שנה. מהיכן למד הרמב"ם את הדבר? הוא למד זאת מן הכתוב בספר שופטים, ממעשה פילגש בגבעה שהובא ונותח לעיל.

אחרית דבר. לפי פשט הפסוקים הן במקרא והן בספרי הנביאים, זכה פינחס לאריכות חיים מופלגת. בשל הכתוב בספר שופטים במעשה פילגש בגבעה אומר הרמב"ם כי פינחס היה חי מימות משה ועד דורו של עלי, משך זמן של כחמש מאות שנה, ולא היא.

בעל סדר עולם רבה[7],  קובע את זמן המאורעות שהבאנו לעיל, לראשית ימי השופטים, וביתר דיוק – בשמונה שנות השעבוד של מלך ארם נהריים,  כושן רשעתיים, בתקופת הביניים שבין מות הזקנים שהאריכו ימים אחרי יהושע, לשופט הראשון שלאחריו, עתניאל בן קנז.[8]

זהו הזמן שפינחס בן אלעזר הנזכר בסיפור עדיין היה חי. הדבר נתמך על ידי אופן סידורו הפנימי של ספר שופטים[9]: הוא מרכז בתחילתו את סיפורי השופטים ומלחמות ישראל, ולקראת סופו יש ריכוז של סיפורים פנים שבטיים שהתרחשו במהלך תקופת השופטים כולה, אך לא בהקשר של שופט מסוים, או תקופה מסוימת, וביניהם גם סיפור פילגש בגבעה.[10]  אשר על כן, פינחס לא זכה לאריכות ימים של חמש מאות שנה, וכל העניין בטעות יסודו.

מקורות

[1] במדבר, פרק כה, פסוקים י' –י"ב.

[2] יהושע, פרק כ"ב, פסוקים כ"ד – כ"ט.

[3] שם, פסוקים ל' – ל"ד.

[4] שופטים, פרק כ', פסוקים כ"ו – כ"ח.

[5] דברי הימים א', פרק ט', פסוק כ'.

[6] רמב"ם, הקדמה למשנה תורה, ספר המדע, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשנ"ג, עמוד ה'.

[7] סדר עולם רבה, הינו חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא. על פי המסורת, כתיבת הספר החלה בתקופת התנאים. לפי המסורת התלמודית הוא מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא.

[8] סדר עולם רבה השלם, בעריכת מ"י וויינשטאק, חלק ב', ירושלים 1965, פרק י"ב.

[9] קליין, א. האם זכה פינחס לאריכות ימים? בר אילן, גיליון מספר 923, תשע"א.

[10] לפי סדר עולם סיפור פילגש בגבעה התרחש בתקופת מלכותו של כושן רשעתיים, סמוך למות יהושע.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *