[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Robin Hutton לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

ד"ר אלי מירון (ראו תמונה משמאל) הוא מרצה לניהול ידע במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון.

*  *  *

במאמר קודם עסקתי בהבדלים שבין שני המונחים 'Collaboration' ו- 'Cooperation'' המתורגמים שניהם כ'שיתוף פעולה (מירון, 2017). בעוד ש- Cooperation מכוון אל התועלת האישית של משתף הפעולה, הרי ש- מכוון אל התועלת הקולקטיבית של הקבוצה.

ההבדלים הללו מקרינים גם על ההבדלים שבין שני מושגים לועזיים הנגזרים מהמושגים הללו, שהחוסים שניהם תחת התרגום העברי 'למידה משותפת'. כוונתי למושגים 'Collaborative Learning' ו- 'Cooperative Learning'

[להשוואה בין בין cooperation ל- collaboration, לחצו כאן]

[לבלוג המקורי של ד"ר אלי מירון, לחצו כאן]

בין 'Collaborative Learning' ל- 'Cooperative Learning'

ההבדל בין המושגים Collaborative Learning לבין Cooperative Learning נידון פעמים רבות בספרות. Ted Panitz כתב שני מאמרים [7,6] העוסקים בהגדרה, השוואה והסבר ההבדל בין שני המונחים הדומים הללו. המאמרים כוללים דוגמאות לשימושים השונים.

• Collaborative Learning מוגדר כשילוב של טכניקת לימוד ופילוסופיית התנהגות, שבה לכל הלומדים יש  סמכות להחליט על הגישה לפתרון ואחריות שווה להשלמת המשימה. בשיתוף כזה יש גם עצמאות, לדוגמה הלומדים אחראים בעצמם למציאה של מאמרים/חומרי עזר ללימוד.
• Cooperative Learning מוגדר כפעולה משותפת של הלומדים, על מנת לעמוד במשימה משותפת שהוטלה עליהם על ידי המרצה, זו שיטה שיש בה פחות עצמאות והדגש הוא על התוצאה של העבודה המשותפת.

המצגת של Teresa Rafael (ראה במקור מס' [8]), מסכמת את ההבדלים בין שתי הגישות והצגה מפורטת נמצאת בספרו של     Tim S. Roberts (ראה במקור מס' [9]). תיאור ההגדרות השונות ללמידה משותפת הובא כאן, הן לצורך השלֵמות, והן עקב החשיבות של למידה ארגונית בקידום הידע בארגון.

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Alan Levine לאתר flickr]

שיתוף ידע פנים רבות לו...

בקורסים לניהול ידע מדברים רבות על הצורך והחשיבות של שיתוף ידע, אבל.... שיתוף ידע פנים רבות לו:

• עמית שלי ואנוכי מחזיקים תיקייה משותפת ב- Dropbox. שנינו מכניסים לשם מאמרים מהספרות בתחום העניין המשותף וגם מסמכים שאנחנו כותבים. איזו מונח באנגלית נבחר כדי לתאר שיתוף פעולה זה? האם זה cooperation או שאולי נסתפק סתם ב- sharing?
• סטודנטים מחזיקים תיקיות משותפות של סיכומי הרצאות. האם זה sharing או אולי cooperative learning?.

לפי ההגדרות בסעיף הקודם, ב- cooperative learning יש פעולה להשגת יעד משותף. לכן, ההגדרה מתאימה היא sharing. לעומת זאת, קבוצה של 2-4  סטודנטים שמכינים ביחד עבודה מבצעים cooperative learning.

דוגמאות להמחשה:

David Eaves כתב בשנת 2007 רשימה בבלוג שלו [10] המשווה את שני אופני שיתוף הפעולה בהקשר לויקי ולפיתוח תכנות קוד פתוח. כותרת הרשימה: Wiki’s and Open Source: Collaborative or Cooperative?

בתהליכי קולבורציה אמיתיים אפשר לשלב בין דעות שונות, ולמזגן באופן שיוביל לפתרון חדש שלא חשבו עליו קודם (במונחים של ידע ניתן לומר, שהכוונה היא לשילוב של ידע הקיים אצל אנשים שונים ולהביא ליצירת ידע חדש). תהליך קולבורציה מתקיים כאשר קבוצת אנשים משתפת פעולה כדי להגיע למטרה משותפת:

• בפרויקטי קוד פתוח, מפצלים בעיה לקטעים קטנים אותם פותרים מפתחים אקראיים שבדרך כלל לא מכירים זה את זה.
• במיזמי ויקי, כגון הויקיפדיה, כותבים אקראיים מחליפים מידע קיים במידע עדכני יותר, או תורמים מידע חדש.

זו קואופרציה ולא קולבורציה. קולבורציה אפקטיבית משמעותה החלטה משותפת על כיוון הפתרון, וזה לעתים קשה לביצוע גם בארגונים בהם החלטות מסוג זה מתקבלות בדיונים פנים אל פנים. לתקשורת האישית יש חשיבות גדולה מאד בהיבט של יצירת אמון שבלעדיו קשה להמשיך בשיתוף לאורך זמן. המעמד והחשיבות של משתתף בקהילה מקוונת נקבעים כאשר דעותיו הן המתקבלות. מסיבה זו יש קושי לקולבורציה בקהילה מקוונת כי חברי הקהילה לא מעוניינים לוותר ולקבל דעות של אחרים. [תמונה חופשית שהועלתה על ידי Alan Levine לאתר flickr]

Bengt Järrehult כתב באתר innovationmanagement.se מאמר עם כותרת בסגנון שקספירי: " Open Innovation: To Cooperate or collaborate –That is thee Question" [ראו מקור מס' 11]. על פי המאמר, המצב של קואופרציה הוא מצב זמני בו שני ארגונים למשל שיש להם מטרות שונות ואשר צריכות משאב מסוים ישתפו פעולה לקידום/שיפור/השגת אותו המשאב. זהו מצב בו הארגונים שואפים "לבצע את הדברים באופן נכון" מטעמים של יעילות (efficiency) או חיסכון במשאבים.

במודל DIKW "לבצע את הדברים באופן נכון"  זה מאפיין של ידע. לעתים, שיתוף פעולה כזה מתקיים בין חברות שהן מתחרות ואז הוא מוגדר כ'שיתוף פעולה תוך תחרות - Coopetition – שילוב בין cooperation ו- competition.

.cooperation בין שני ארגונים הוא מצב זמני אשר מפסיק להתקיים ברגע שהארגונים הגיעו למטרתם, כל אחד למטרה שלו, או כאשר אחד הארגונים מגיע למסקנה שהתרומה שלו אינה סימטרית.

ב- collaboration, שני ארגונים או יותר מקצים מספיק משאבים כדי להגיע למטרה ביחד. בדרך כלל היכולות המוקצות על ידי הארגונים הן משלימות ולא חופפות. במקרה זה המטרה היא הגדלת האפקטיביות (effectiveness). בהקבלה להגדרה של חכמה במודל DIKW הכוונה היא "לעשות את הדברים הנכונים", כדי שכל אחד מהארגונים יקבל יותר ממה שכל אחד יכול היה להשיג בעצמו. יש לשים לב שבסוג כזה של שיתוף פעולה התלות ההדדית היא גדולה יותר.

חברת anecdote האוסטרלית, http://www.anecdote.com.au/, מתמחה בהעברת מסרים בתחומים ארגוניים שונים באמצעות סיפורים. מומחי החברה כתבו בשנת 2008 מאמר בשם Building a Collaborative Workplace , המתאר שיתוף פעולה בארגונים [12]. במבוא  למאמר מוסבר שהמצב העולם התפתח ואין יותר תלות במומחה יחיד. הצורך במתן מענה מורכב ללקוחות ולפתור בעיות רב-תחומיות ולחדש כל הזמן מחייב שיתוף פעולה.

הדוגמה המובאת במבוא נמצאת גם בספר חכמת ההמונים של ג'יימס סורובייצקי (ראו תמונת כריכה משמאל) – מאמץ משותף של 11 מעבדות ב 9 ארצות הוביל לאפיון הוירוס הגורם למגפת ה-SARS  ודרכי ההתפשטות שלו תוך חודש אחד בלבד.

האבחנה בין collaboration ל- cooperation נפתרה במאמר בכך שהמונח cooperation כלל לא קיים אצלם. המאמר מתאר שלושה סוגים של שיתוף פעולה, כולם מכונים collaboration:

• הסוג הראשון: שיתוף פעולה בתוך צוות - team collaboration. בסוג זה חברי הצוות מכירים זה את זה, לכל אחד מוקצות פעילויות משלו שמטרתן המשותפת היא השגת מטרה מוגדרת. שיתוף הפעולה הוא על בסיס שוויוני, עם הכרה שווה בתרומה האישית של כל אינדיבידואל.
• הסוג השני – שיתוף פעולה בקהילה - community collaboration. מדובר על קהילת ידע / קהילת מעשה, שמטרתה העיקרית היא למידה. חברי הקהילה מייצרים ידע ביחד ומשתפים מידע וידע כאשר אין פעילות מוכוונת מטרה. המעמד של חברי הקהילה הוא שווה רק לכאורה, כי הפעילות מייצרת אוטומטית הכרה במומחים. דוגמה לשימושיות של קהילה כזו: במכרה של חברת ריו טינטו באוסטרליה הייתה בעיה מתמשכת בבלמים של הבולדוזר הגדול שלהם שבגללה שקלו רכישת בולדוזר חדש בעלות של מיליוני דולרים. מהנדס המכרה הציג את הבעיה לקהילת המהנדסים של החברה. למחרת קיבל תשובה ממהנדס בסניף הקליפורני שהם נתקלו באותה בעיה בדיוק, ולקח להם שנה לעלות על סיבת השורש ולפתור אותה. תוך יום תוקן הבולדוזר ופעל ללא תקלה.
• הסוג השלישי נקרא network collaboration. זהו שיתוף פעולה מקוון המתחיל כתוצאה מעניין אישי. שיתוף פעולה זה מתפתח וגדל במשך הזמן כתוצאה מתרומות של משתתפים נוספים. החברות בשותפויות כאלו היא פתוחה ואין כללים ברורים לגבי אופן ההשתתפות. דוגמה לכך היא חברות באתרי שיתוף סימניות (favorites, bookmarks). כאשר הסימניות משותפות באופן גלוי לציבור אזי כולם יכולים ליהנות מהפרות ("מציאות" שמצאו שאר החברים), וזה ממריץ משתתפים אחרים לתרום גם הם.

להלן רשימת גורמי ההצלחה בהתאם לסוג שיתוף הפעולה:

קבוצה (TEAM)

• מטרה או יעד משותף
• תוצאה בעלת ערך
• לחץ זמן – הכרח לספק את התוצר בתאריך יעד
• בעיות מורכבות שאדם אחד לא יכול לפתור בעצמו
• תהליך מוגדר לאופן הביצוע
• תפקידים מוגדרים בבירור
• הכרה הדדית  של העבודה, התקשורת וסגנונות למידה של המשתתפים
• הערכה  הדדית של הכישורים והיכולות של חברי הצוות
• משאבים מספיקים כדי לעשות את העבודה, אבל לא עודפים, כך שהצוות לא יאבד את יוזמה
• פעילויות חברתיות קבועות כדי לבנות אמון בין חברי הצוות

קהילה (COMMUNITY)

• הנושא מעניין את החברים והם מזדהים אתו
• לקהילה יש מרַכֵז פעילויות (קואורדינטור) שמתאם פעילויות, היכרויות והזדמנויות ללמידה
• יש פעילויות חברתיות קבועות כדי לבנות אמון וקשרים חברתיים חדשים בין חברי צוות
• יש הזדמנויות לתרגל ולצבור ניסיון, או ללמוד מניסיון של אחרים באמצעות על ידי שמיעת סיפוריהם
• קיים צוות ליבה שהקהילה ומעודד את שאר החברים להשתתף
• חסות מבצעת חזקה מתן לגיטימציה, משאבים ויד לעזרת כשהמצב פוליטי
• קיימת קבוצת ליבה של חברי קהילה שאכפת לי הקבוצה ולספק כיוון והתלהבות לפעילותה
• מתקיימים מפגשים סדירים כדי לשמר את קצב הפעילות

רשת (NETWORK)

• קיימת טכנולוגיה לאחסון ולאחזור מידע מעניין המייצרת אפשרות לכולם ברשת למצוא אותו באופן מיידי
• הערכה חיובית של אופן שימוש יעיל בטכנולוגיה חברתית, כגון סימניות, יחסוך זמן ותסייע לשיתופי     פעולה
• דרושות מיומנויות מגוונות בארגון כדי להביא מידע מהרשת, להבין אותו ולהכניס אותו  לתוך זרימת העבודה הארגונית.
• יכולת לראות קשרים מעבר אותות וקטעי מידע שונים
• חיבורים בין קבוצות, קהילות ורשתות חיצוניות מסייעים ביצירת מקורות לרעיונות חדשים וחברים חדשים.

המאמר ממשיך ועוסק בתרבות של שיתוף ובהשפעת המנהיגות על שיתוף פעולה – מומלץ מאד לקרוא במלואו.

Harold Jarche מציג את סוגי שיתוף הפעולה על סקלה דו-צירית כמוצג בציור להלן [13]:

בקצה השמאלי התחתון נמצאת קולבורציה  - שיתוף פעולה מובנה ומוכוון מטרה. בקצה הימני העליון נמצאת קואופרציה - שיתוף אקראי ולא פורמלי. קהילות הידע/קהילות המעשה מסווגות על ידו כיצור כלאיים שיש בו גם קואופרציה וגם קולבורציה.

שיתוף פעולה בארגונים מתואר יפה בתקציר מאמר שפורסם השנה ב- Harvard Business Review (ראו במקור [14]): כאשר עבודה שגרתית מתבצעת יותר ויותר בתהליכים אוטומטיים המייצרים כמויות גדולות יותר של נתונים דיגיטליים, המנהלים מתמקדים בתמיכה בעובדי ידע - שבימים אלה הם כמעט כל העובדים. כלי שיתוף מקוונים יכולים לעזור: הם יכולים לתת לעובדי הידע תשובות מהירות לשאלות, לקצר את משך קבלת ההחלטות, ולשפר את התקשורת בין רובדי הניהול של ארגון. הבעיה היא שלרוב החברות יש אתגר להתמודד עם הקושי התרבותי שבאימוץ כלים אלה.

קינוח נאה לנושא הקולבורציה ניתן במאמר שפורסם לאחרונה ב- Forbes Insights (ראו במקור [15]). המסקנה שלהם היא: גישה מבוססת ענן לשיתוף פעולה עוזרת לחברות לקדם את התוצאות העסקיות, לשפר את התהליכים העסקיים, לעודד חדשנות ולהגביר את היתרון התחרותי. להלן סיכום המאמר כלשונו:

A cloud-based approach to collaboration helps companies accelerate business results, improve business processes and stimulate innovation. Additional benefits include, but are by no means limited to, breaking down barriers between time zones and functions and enhancing mobile workforce productivity. As for the next frontier, leaders in collaboration are looking outside their organizations to focus on improving collaboration with external groups such as customers, suppliers and partners. And all such actions, leaders insist, are leading to significant gains in competitive advantage.

ייצור משותף - Co-production  יצירה משותפת - Co-creation 

המונח Co-creation הוא וריאציה של Collaboration.

Piller et al מגדירים יצירה בשיתוף הלקוחות (customer co-creation) כתהליך יצירה המתבצע בקולבורציה של יצרנים ולקוחות [16].

במאמר בשם Collaboration and New Product Development in PLM Environment (ראו במקור 17]) מוצג הטיעון, שבעולם המודרני הגלובלי והמרושת (networked), שיתוף פעולה (קולבורציה) בין ארגונים לשותפים, ללקוחות ואפילו למתחרים הוא בבחינת הכרח אסטרטגי. במאמר שפורסם בשנת 2012 [18], מתארים המחברים יצירה בשיתוף של חדשנות כמורכבת מחמישה תת-תהליכים שבכל אחד מהם יש שיתוף באופן שונה - The “Co-s” in innovating:

1. יצירה משותפת של הרעיון: co-ideation.
2. בחינה משותפת של הרעיון  co-evaluation.
3. תכנון משותף co-design.
4. בדיקה משותפת.co-test .
5. השקה משותפת של המוצר co-launch.

המאמר מביא דוגמאות רבות של יישום בחברות ידועות.

לסיכום

הבאתי הגדרות לסוגים השונים לשיתוף פעולה מסוגים שונים  co-xxxx, וצירפתי דוגמאות מתי נכון להשתמש בכל אחד מהמונחים.

ולכל הקוראים שהחזיקו מעמד עד הסוף - co לחי!

[לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן]

מקורות

1.    הגדרת ויקימילון לקואופרטיב http://bit.ly/13d5xp7 accessed 21/07/2013
2.    הגדרת ויקימילון לקולקטיב  http://bit.ly/1dzAiGC  accessed 21/07/2013
3.    Merriam Webster:      cooperation   http://bit.ly/13p2HNL  accessed 21/07/2013 Merriam Webster:     collaboration  http://bit.ly/13p2Zo1 accessed 21/07/2013
4.    Dictionary.com   :       cooperation   http://bit.ly/18Loww0 accessed 21/07/2013       Dictionary.com   :       collaboration  http://bit.ly/18LpmZD    accessed 21/07/2013
5. "Difference Between Collaboration and Cooperation" 8/09/2012  http://bit.ly/18l5TPp accessed 21/07/2013
6. Ted Panitz, "A Definition of Collaborative vs. Cooperative Learning", http://bit.ly/11ozm5F accessed 21/07/2013
7. Ted Panitz, "Collaborative versus cooperative learning - a comparison of the two concepts which will help us understand the underlying nature of interactive learning", http://bit.ly/1cliu5K  accessed 21/07/2013
8. Teresa Rafael, "Collaborative versus cooperative learning",    http://slidesha.re/1cfND9g accessed 21/07/2013
9. Tim S. Roberts, "Online Collaborative, Learning: Theory and Practice", Information Science Publishing, 2004. Chapter IX
10. David Eaves,”Wiki’s and Open Source: Collaborative or Cooperative?" http://bit.ly/12sZD2X accessed 02-08-2013
11. Bengt Järrehult, "Open Innovation: To Cooperate or collaborate –That is the Question" http://bit.ly/12t0fWh accessed 02-08-2013
12. Schawn Callahan, Mark Schenk, Nancy White, "Building a collaborative workplace", anecdote whitepaper 2008,   http://bit.ly/13Avegq accessed 02-08-2013
13. Harold Jarche, "In networks, cooperation trumps collaboration", Harold Jarche blog, http://bit.ly/12t2iJL    accessed 02-08-2013
14. Brad Power, "How Collaboration Tools Can Improve Knowledge Work", HBR blog network, January 2013, http://bit.ly/VA5VaM accessed 02-08-2013

15. Forbes Insights, "Collaborating in the cloud'  May 2013 http://bit.ly/192p3txaccessed 02-08-2013
16. Piller, F., Vossen, C., & Ihl, C. From Social Media to Social Product Development: The impact of Social Media on Co-Creation of Innovation. Die Unternehmung, 66 (1), 7-27. Electronic copy available at http://bit.ly/15KAJMG accessed 02-08-2013
17. Orcik A.et. Al. , "Collaboration And New Product Development In PLM Environment", Annals of DAAAM for 2012 & Proceedings of the 23rd International DAAAM Symposium, Volume 23, No.1, p. 1091-1094, 2012
18. Russo-Spena, T., & Mele, C. "Five Co-s" in innovating: a practice-based view. Journal of Service Management, 23 (4), 527-553, 2012