גרשון הכהן על תהילים ע"ד: מי שמאמין מפחד!

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Bart Everson לאתר flickr]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לאוסף פרקי ספר תהילים באתר, לחצו כאן]

929

המאמר עודכן ב- 4 ביוני 2021

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו אחד משני מאמרים באתר, העוסקים בתהילים ע"ד. למאמר האחר:

*  *  *

"שלחו באש מקדשך....עד מתי אלוהים יחרף צר?"  בלי אמונה, מי יכול להתריס אל אלוהיו בישירות כזו?  מקדשי אלוהים עולים באש והמאמין מבקש: "זכור עדתך קנית קדם, גאלת שבט נחלתך, הר ציון זה שכנת בו." האם יתכן שאלוהים אינו זוכר? הוא בוודאי זוכר, אבל המאמין מזכיר.

[בתמונה: "שלחו באש מקדשך....עד מתי אלוהים יחרף צר?" בית המקדש בלהבות. היוצרת: מלכות וקסברגר. באדיבות אתר זו דרכנו]

כאן לא מדובר באל מסתתר, התגלות החרון היא גם סוג של גילוי שכינה: "למה יעשן אפך בצאן מרעיתך". אמונה באל המתגלה בעשן אפו, לא יכולה להיות אופיום להמונים, זו אינה אמונה מבטיחה ומנחמת. תמצית האמונה זועקת בשאלה, 'למה'?

זה קרה לכל המאמינים הגדולים לאברהם, למשה ולדוד. בחנוכת המשכן, עמדו בני ישראל משה ואהרון, השלימו את כל כל הוראות התפעול, ושכינה לא ירדה. עד שפנו משה ואהרון אל העם וברכו את העם כדברי רש"י שם: "ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם" (ויקרא, שמיני).

כנראה שאין ברירה, לא די באמונה ובציפייה לישועה, על האדם להתחיל בפעולה. מי שאין לו מעשה ידיים לא יזכה לשכינה במעשה ידיו. זו הייתה דרכו של משה במעמד הר סיני, ככתוב: "ומשה עלה אל האלוהים" (שמות, י"ט, ג') ומדגיש אור- החיים: "צריך לדעת למה עלה משה קודם שיקרא לו האלוהים? כשקדם הוא ועלה, תכף קרא לו אלוהים. ויש לדעת כי בחינת הקדושה לא תקדים אלא למזמין אותה. והוא מאמרם של חז"ל באיתערותא דלתתא איתערותא דלעילא" (אור החיים שם).

[למאמרו של אל"ם במיל' עופר בורין על תהילים ע"ד, לחצו כאן]

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Eric לאתר flickr]

עוצמת השאלות לאל המרחיק ישועתו, מכוננת את יסוד האמונה התנ"כי

היא עוקפת ומדלגת מעל דיוני התאולוגיה הנוצרית  בצידוק האל (תיאודיציאה). גם בתנ"ך, קיימת כמובן הזעקה "למה?" אבל היא אינה באה מתוך ציפייה והבטחה לאל מלא חסד, יש לאל גם חרון אף ולעתים אפו מעלה עשן; ואין נביאים לתת הסבר. "אותותינו לא ראינו, אין עוד נביא"  וכל היתר תלוי במאמצי האדם: בתנועה מן השאלה למה, הנותרת ללא מענה, אל הבנת מקומו וחובתו של המאמין לפעול ולקדם במעשיו את ציפייתו לפעולת אלוהיו.

[לאוסף פרקי ספר תהילים באתר, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *