יאיר רגב: ההיבט החוקי של הפוליגרף במשטרה

[לתמונת המקור לחץ כאן]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

*  *  *

ועדת הפנים של הכנסת דנה, בדרישת יו"ר הוועדה ח"כ דוד אמסלם להוסיף להצעת החוק הממשלתית בעניין "בדיקת התאמה תעסוקתית" ובדיקות פוליגרף לשוטרים – כי את הפוליגרף יידרשו לעבור כל קציני החקירות במשטרה, ולא סגל הניצבים בלבד:

"... אני לא מבין איך אתם כמשטרה מתנגדים לכך. להפך, בדיקות פוליגרף יוסיפו 'תו איכות' לארגון ובעוד חמש שנים תהיה לנו משטרה אחרת. אני רוצה שכל קצין חקירות ייבדק פעם בשלוש שנים:

  • האם השתמש בסמים?
  • האם התנהל באלימות?
  • האם השתמש בסמכות לרעה?
  • האם הטריד מינית?

אם הייתי המפכ"ל, הייתי רואה את זה כאינטרס שלי. אנחנו צריכים לוודא שהשוטרים יעבדו לפי החוק, ואני רוצה ליישר את אלו שבשוליים...". 

לכאורה דרישה לגיטימית, השאלה היא האם ניתן לדרוש / לכפות על שוטרים לעבור את בדיקת הפוליגרף? 

סוגיה זו טרם הוסדרה בארץ בחקיקה, כך שההלכות הקיימות לגביה הינן פרי הפסיקה של בתי הדין לעבודה בלבד, אשר גם הם נמנעו מלשלול או להתיר באופן גורף דרישה של מעסיק מעובד להיבדק בבדיקת פוליגרף תעסוקתית. 

חשוב לזכור - ככל שהבדיקה נוגעת להתאמה וסיווג בטחוני (הבדיקה מבוצעת ע"י השב"כ) כי הדגש הוא מניעת דליפת סודות. כל שוטר שמועמד לתפקיד בסיווג גבוה (רכז מודיעין וקצין חקירות) מחויב בבדיקה כזו. 

אבל, הבדיקה הנדרשת ע"י ח"כ אמסלם היא בדיקה שמטרתה תעסוקתית, והיא קשורה לטוהר המידות. לכן, היא לא תבוצע על ידי שב"כ, אלא על ידי המשטרה או קבלנים פרטיים.

[בתמונה: המשטרה כשק חבטות... לחץ כאן לתמונת המקור]

באופן כללי עולה מן הפסיקה כי בדיקת הפוליגרף הזו חייבת להיעשות בהסכמה מלאה של העובד, רצוי בכתב, וללא כפייה או לחץ מכל סוג שהוא, סירוב לבדיקה לא ייחשב כעילה לשלילת זכויות.

הסכמת העובד נדרשת משתי סיבות עיקריות:

  • ראשית, מאחר שהבדיקה מהווה חדירה לפרטיות העובד, ועל כן היא מתנגשת עם זכותו החוקתית לפרטיות ולכבוד.
  • שנית, לאור חילוקי הדעות הקיימים ביחס למידת אמינותה של הבדיקה, אשר טרם הוכחה והוכרעה באופן מדעי ומוחלט. לא ראוי לחשוף את השוטר לסיכון לאיבוד מקום עבודתו ופרנסתו עקב כך.

לפיכך, נוכח הפגיעה בזכויות מוגנות הכרוכה בבדיקת הפוליגרף, ובעיקר נוכח הפגיעה בזכות לפרטיות העלולה לעלות עד כדי פגיעה בכבוד האדם, ולאור בעיות אמינות לא קלות של הבדיקה, ראוי להסדיר בחוק את השימוש במכשיר הפוליגרף ביחסי עבודה כולל במשטרה ובכלל בשירות המדינה.

העשרה

3 thoughts on “יאיר רגב: ההיבט החוקי של הפוליגרף במשטרה

  1. מישאל עידן:
    עם כל הכבוד ,המאמר עוסק בזוטות ומפספס את העיקר ! שאלת האמינות של הפוליגרף. במשפט הפלילי די בספק הזעיר ביותר כדי לזכות אדם,והנה עכשיו רוצים לחרוץ גורלות של אנשים לפי מכשיר שכמעט כל המחקרים מראים כי אינו אמין כלל ! ולא רק המחקרים,כל מי שעסק בחייו בחקירות שבמהלכן נערכו בדיקות פוליגראף לחשודים ולפעמים גם למתלוננים יכול להצביע על אין ספור מקרים בהם המכשיר הצביע על עובדה אחת והמציאות הצביעה הפוך.קיימות אוכלוסיות שמראש הן "פסולות בדיקה" (כתבתי על כך) נראה שמישהו ירים את הכפפה ויעלה מאמר בדבר אמינות המכשיר תוך הסתמכות על ספרות מקצועית.

  2. Pnina Friedman Solomon:
    פגיעה באיזה זכויות מוגנות? [ חוץ מהזכו תלפרטיות שחוזרת פה – אם כי בהקשרי םשהיא עולה בהם היא לא באמת זכות לפרטיות אלא זכות למעשי עבירה והפרת אמונים].

  3. Pingback: פוליגרף במשטרה - למה הם נעלבים? - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *