נשים במכירה פומבית

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Paul Townsend לאתר flickr]

התופעה של מכירת נשים נתפסת כבזויה במדינות המערב וכעבירה פלילית חמורה. אנו מכירים אותה בימינו בעולם המוסלמי, במזרח התיכון ובאפריקה, וגם בדרום מזרח אסיה (למשל, הסחר בנשים המתנהל בין סין לבין צפון קוריאה).

מעורבות בו לאורך השנים בו מיליוני אפריקאיות שחורות וגם אירופאיות לבנות. ממדי הסחר הזה גדולים בהרבה מהעבדות לאמריקה, והתבצע גם במאה העשרים (ה- Britain First). הוא התחדש בשנים האחרונות בהיקפים גדולים על ידי דאעש. מטבע הדברים, המראות של סרטי הוידאו הרבה יותר קשות מהציור הזה שלמטה (שהוא קשה מאוד כשלעצמו...):

[למקור התמונה לחץ כאן]

אבל סחר בנשים היה מקובל באירופה רק לפני 200 שנים...

הסיפור הבא נשמע לא אמתי לאוזן מערבית, אבל הוא אמתי מאוד. מצאתי אותו באתר flikr, והוא נכתב על ידי Paul Townsend, שתיעד את ההיסטוריה החברתית של העיר בריסטול בבריטניה. הסיפור פורסם תחת השם: "המכירה הפומבית של רעיה בבריסטול" ("The Bristol wife auction"). אני מביא אותו כאן כקנה מידה, לדרך הארוכה עשתה האנושות במהלך מאתיים השנים האחרונות...

[לסיפורו המקורי של פול טאוסנד ב'פליקר', לחצו כאן]

המאה ה- 18: בעלים בבריטניה מעמידים את נשותיהם למכירה...

ב-1830 נפתח שוק בקר חדש בטמפל מידס שבעיר בריסטול, בבריטניה (Temple Meads; ומכאן שמו רחוב הבקר - Cattle Market Road). אחד הדברים הראשונים שהועמדו למכירה באותו שוק, הייתה אשתו של אדם בשם גרדנר (Gardner), שהגיע לשם, כפי הנראה, מהעיר פלטון (Felton). היא נרכשה תמורת  £5 ועשרה שינלינגים. מחיר מציאה (A "knock-down" price), על פי גרסתו של מר גרדנר. על מנת להעריך, פי שמונה מהשכר השבועי הממוצע באותה עת.

מכירה פומבית אחרת מפורסמת של רעיה התבצעה בבריטניה, 15 שנים קודם לכן, ב- 19 בינואר 1815: סתת אבנים בשם קאסל (Cassell) ניסה למכור את אשתו באותו אופן. על פי עיתון מקומי מאותו זמן, הוא הוביל אותה לשוק כשחבל תליה (halter) כרוך למותניה, ולא לצווארה כמנהג הובלת הבקר, וכפי שמראה תמונת המכירה הפומבית של האשה בראש המאמר...

מיד כשהגיע קאסל לשוק עם אשתו, הגיע אליו קונה לבחון את תנאי הרכישה, שהיו: שלושה פאונדס עבורה, שני ילדיה, והרהיטים של החדר שבו היא גרה! הקונה הסכים לתנאים, אבל כשהעסקה עמדה להיחתם, חשד קאסל שהרוכש הוא שליח של מאהבה של האשה. אז התעוררה בו קנאתו והוא סרב למכור!

בשלב זה האשה הזועמת התערבה גם היא, והכריזה לפני באי השוק כי שני הילדים אינם ילדיו של קאסל, ושהאב האמיתי שלהם הוא אדם שמנסה לרכוש אותה...

מכירת נשים: אקט מקובל בבריטניה מסוף המאה ה-16

למרות שהסיפורים הללו נשמעים היום כבדיה, מכירות פומביות של נשים - למרות שלא היו חוקיות - היו מקובלות באנגליה מסוף המאה ה -16, בין השאר בגלל שגירושין היו אז עסק יקר מאוד שחייב חוק מיוחד של הפרלמנט.

נוצרה אפילו מסורת לאופן שבו התבצעו המכירות הפומביות הללו: הבעל הוביל את אשתו לשוק כשחבל תליה כרוך סביב צווארה או סביב מותניה. הבעלים היותר 'רגישים' היו ממירים את חבל התלייה בסרט. גם הרוכש היה לוקח מן השוק את רכישתו בחבל תליה, ומסיר אותו רק כשחצתה האשה את סף ביתה החדש.

בתחילת המאה התשע-עשרה, לא היו מכירות פומביות אלה דבר שבשגרה, וכשהתרחשו, היו העיתונים מדווחים עליהן. יש שעשו זאת בנימה משועשעת, ואחרים בנימה של זעם על כך שהמנהגים הברבריים הללו ממשיכים להתקיים.

[PHOTO BY DANIEL BOUD, COURTESY OF THE FESTIVAL OF DANGEROUS IDEAS]

המקרה של גברת תומפסון

אחד המקרים המפורסמים - שצוטטו על ידי כל עיתוני בריטניה - היה אירוע המכירה של אשתו של חקלאי בשם ג'וזף תומסון (Thomson), שהודיע באפריל 1832, על כוונתו למכור את אשתו בשוק בקרלייל (Carlisle). כנהוג, הושבה גברת תומסון בכיסא מעץ כשחבל התליה סביב צווארה. סביבה התאסף קהל גדול, והמוכר, ג'וזף תומסון, נשא את הנאום הבא:

"...

רבותי, אני מביא לכאן היום את אשתי, מרי אן תומסון (Mary Anne Thomson) לבית וויליאמס (Williams), שאותה אני מתכוון למכור למרבה במחיר. רבותי, זה רצונה וגם שלי להיפרד לנצח. לקחתי אותה לאשה לנחמתי ולטובת של ביתי, אבל היא הפכה עבורי לקללה. רבותי, אני מדבר אמת מעמקי לבי כשאני אומר: "שאלוהים יפטור אותנו מנשים מטרידות ומשוגעות"! שנימנע מהם כפי שאנו עושים עם כלב משוגע, אריה שואג, אקדח טעון, כולרה או כל דבר פוגעני אחר בטבע.

עד עתה הראיתי לכם את הצד האפל של אשתי, את פגמיה וכישלונותיה. עתה אציג בפניכם גם את מעלותיה וכישוריה: היא יכולה לקרוא רומנים ולחלוב פרות, היא יכולה לצחוק ולבכות בקלות...

אכן, רבותי, היא מזכירה לי מה שהמשורר אומר על נשים בכלל: "אלוהים נתן לנשים קסם מיוחד, "לצחוק, לבכות, לרמות את המין האנושי" ("Heaven gave to women the peculiar grace, "To laugh, to weep, to cheat the human race")... .

"היא יכולה להכין חמאה ולנזוף במשרתת; היא יכולה לשיר את מנגינותיו של מור (Moore; מלחין בריטי), ולקלוע בעצמה את הסלסולים בכובעים שלה. היא, אמנם, אינה יכולה להכין רום, ג'ין או ויסקי, אבל היא טובה בלדעת את איכותם כתוצאה מנסיון ארוך שנים בטעימתם.

את כל אלה אני מציע לכם תמורת סכום של חמישים שילינגים...."

כעבור שעה, נמכרה גברת תומסון להנרי מירס (Mears) תמורת לירה שטרלינג אחת וכלב ניופאונדלנד (Newfoundland dog).

ומה עם האשה הנמכרת?

בעוד שכמה מן הגברים שהתעניינו בגב' תומפסון היו, בבירור, בריונים ואידיוטים, דיווח העיתון מבריסטול כי היה שפע של מקרים אחרים, שבהם האשה הנמכרת דווקא שמחה על הסיכוי לשותף חדש, והן גם לא היו תמיד צדדים פסיביים לחלוטין לעסקה.

בהליפקס בשנת 1836, מספרים העיתונים, כי אשתו של המוכר כעסה כל כך, עד כי הכתה אותו על פניו, עד שניתז ממנו דם".

במקרה אחר מ- 1835, האישה הנמכרת חיה, גם עם בעלה המקורי וגם עם הגבר שהיא נמכרה אליו, וכשנפטר בעלה הראשון, תבעה בהצלחה את רכושו, בהיותה אלמנתו!

והיו גם מקרים של 'סוף טוב': בשנת 1830, הזוג הראשון שנישא בכנסייה החדשה היו אדם בשם מוריס (Morris) ואישה בשם פיליפס (Phillips) שחיו יחד 40 שנים ושהיו להם מספר ילדים. האישה, כך נראה, הייתה נשואה לאדם ששמו פיליפס, שמכר אותה 38 שנים לפני כן בשוק צ'ארד (Chard market) במחיר חצי כתר. האשה והרוכש חיו באהבה רבה  כל אותם שנים, וכשנפטר המוכר - הבעל החוקי - יכולים היו סוף סוף להתחתן.

 שינוי במאה ה-19

התופעה של מכירת נשים נמשכה בבריטניה גם במאה ה -19. על פי דו"ח משנת 1870, נחקר במשטרה אדם בשם ויליאם ספלאט (Splatt) על הזנחת אשתו. נטען כי האיש מכר את חפצי הבית שלו - ביחד עם אשתו - לאדם בשם בלייקאוז (Blakehouse), אבל לא עמד בתנאי העסקה. האשה טענה במשטרה, שבעלה רצה למכור אותה תמורת 1 ליש"ט, אבל היא לא הסכימה לעסקה. התיק הזה הוסדר מחוץ לכותלי בית המשפט.

ניתן להיווכח על השינוי שהתרחש במאה זו מתוך עיון במקרים הבודדים שהגיעו לבתי המשפט:

בעיר בריסטול, ב- 1871, הואשמה אשה בשם מרי אן קיס (Keys) בהפרעה, בתקיפת בעלה ובהתנגדות למשטרה. היא נראתה מכה את בעלה, ג'ון קיס. בחקירה סירב קיס להודות כי מכר את אשתו תמורת 50 לירות שטרלינג, נסוג מרצונו לתבוע אותה ועזב במהירות האפשרית את בית המשפט, מחשש שיואשם במכירת אשתו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *