חגית לרנאו: סמים עלינו?

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Torben Hansen לאתר flickr]

חגית לרנאו 2

ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.

*  *  *

בכתבה של Amir Shuan ב-YNET במרץ 2017, פורסמו נתונים מסקר שערכה הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול אודות היקף השימוש בסמים בקרב בגירים בישראל. סקר המלמד על עלייה אדירה בשיעור השימוש בסמים בקרב בגירים בישראל. במשך שנים לימדו סקרים על שיעור דיווח יציב יחסית לשימוש בסמים, שעמד על כ-8% מהאוכלוסייה הבוגרת. אך בסקר האחרון עלה שיעור הדיווח על שימוש בקנאביס ותוצריו (מריחואנה וחשיש) במהלך שנה האחרונה לכדי שליש מהאוכלוסייה הבוגרת .

[כותרת המאמר ב- ynet]

הכתבה והנתונים שהוצגו בה הציפו פעם נוספת את הוויכוח על מדיניות אכיפת חוק בארץ ביחס לעבירות סמים, שזוכה לתשומת לב רבה לאחר פרסום המלצות צוות של המשרד לביטחון פנים בינואר 2017.

דוח 'הצוות לבחינת מדיניות האכיפה בנושא צמח הקנאביס'

בחודש ינואר פרסם המשרד לביטחון פנים דוח מסכם של צוות שבחן את מדיניות האכיפה ביחס לשימוש בקנאביס. בראש הצוות ישב מנכ"ל המשרד לביטחון פנים ובין חבריו היו נציגי משטרה, נציגת היועץ המשפטי לממשלה ונציגי הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול (פלג ופרנקל, 2017).

[לדו"ח המלא לחצו כאן]

הפוך על הפוך 

קריאה של המלצות הצוות מגלה חוסר התאמה בין חלקיו העיוניים לבין המלצותיו. חלק גדול מהעיון התאורטי מדגיש ומבליט את המידה בה צריכה מוגברת של קנאביס ותוצריו עלולה להוביל להתמכרות פיזית, נפשית, למעבר לסמים מסוכנים יותר ואף לגרום לנזקים קוגניטיביים ונפשיים. גם הטענה בדבר נזקי האכיפה והפגיעה העודפת באוכלוסיות המקיימות אורח חיים נורמטיבי נדחית על ידי כותבי הדוח המדגישים שמדיניות האכיפה הנוהגת כבר היום היא מתונה ומידתית. כך, על פי נתונים שהוצגו לוועדה על ידי המשטרה, בשנת 2016 הוגשו רק שמונה כתבי אישום בגין עבירה של החזקת סם מסוג קנאביס לצריכה עצמית - לעומת 45 בשנת 2015 ו-133 כתבי אישום בשנת 2014.

בהמשך מפורטות מגוון של דרכי התמודדות במדינות שונות, הנעות בין לגליזציה מלאה להפללה – תוך הדגשת ההבדלים החברתיים, הגאוגרפים והכלכליים בין ישראל לבין מדינות שבחרו במדיניות של אי הפללה או לגליזציה.

על אף הדברים הללו, ועל אף ההתנגדות להבחנה בין סמים קשים וממכרים לבין סמים קלים, הדוח מתכנס לכדי המלצה לשינוי משמעותי במדיניות האכיפה בישראל בקנאביס ותוצריו. הסבר למתח זה ניתן למצוא בדברי הוועדה, המבקשת להתאים המלצותיה לשינוי ביחס הציבורי כלפי קנאביס ותוצריו, ולירידה במידה בה הציבור תופס את הסם כמסוכן. הוועדה התרשמה כי תהליכים חברתיים שונים גרמו לירידה בהרתעת הציבור משימוש בקנאביס. בין יתר התהליכים מונה הצוות את השימוש הפוחת בכלי האכיפה הפלילית, אימוץ תפיסה חברתית ותקשורתית ביחס לקנאביס רפואי וחוסר מודעות של הציבור לנזקי הקנאביס.

המלצות הצוות 

בסוף הדוח נשקלות שתי דרכים שונות לצמצום היקף השימוש בקנאביס בישראל ביחס לבגירים, ונבחר מודל שלישי המכונה מדובר משולב:

  • מודל אי הפללה מלא: מעבר מאכיפה פלילית לקנסות מנהליים שיינתנו עקב שימוש בסמים במרחב הציבורי;
  • מודל התערבות מונעת: המבוסס על המשך אכיפה בכלים פליליים במטרה לעודד משתמשים לפנות למסגרות טיפוליות לצורך קבלת מענה שיקומי-בריאותי-מניעתי.
  • מודל משולב: המבוסס על תגובה חברתית מדורגת שתתחיל מקנסות מנהליים ועד לשימוש מלא בכלים הפליליים בגין עבירת חוזרות. המודל המשולב יתחיל בהטלת קנס של לפחות 1000 ₪ בגין עבירה ראשונה (בכפוף להודאה); כפל קנס ללא רישום פלילי בעבירה שנייה; החל מהפעם השלישית בה ייתפס אדם משתמש בקנאביס, יעשה שימוש בכלי אכיפה מתחום המשפט הפלילי: תחילה כחלק מהסדר סגירת תיק מותנה והחל מהעבירה הרביעית, בכפוף לשיקול דעת גופי התביעה, אכיפה באמצעות הגשת כתבי אישום וענישה פלילית רגילה.

הצוות ממליץ על אימוץ המודל המשולב ביחס לבגירים והמשך המדיניות הנוהגת היום כלפי קטינים: מדיניות המפנה למהלך טיפולי קטינים המודים בביצוע עבירה וחושפים את מקורות רכישת הסם, ומשתמשת בכלים פליליים מסורתיים כלפי קטינים רצדיביסטים או קטינים שאינם משתפים פעולה בחקירה.

קולות ממסדיים מעט שונים

לדוח הקצר והתמציתי שפרסם צוות הבדיקה קדמה חוות דעת מקיפה שפרסם משרד המשפטים, אשר נכתבה על ידי עו"ד יפעת רווה שהייתה נציגת המשרד בצוות. חוות הדעת המפורטת של עו"ד רווה היא מסמך מרתק הפורס סקירה רחבה של ספרות מחקרית ואקדמית בתחום, רקע היסטורי ומגוון רחב של נתונים מהעולם, חלקם הגדול מפריך חששות מפני תוצרים של מדיניות אי ההפללה.

[לחוות הדעת של עו"ד יפעת רווה לחצו כאן]

חוות הדעת מובילה למסקנות מרחיקות לכת יותר מאלו שהומלצו על ידי צוות הבדיקה, ועושה זאת תוך שמירה על הרמוניה ורצף לוגי בין חלקיה השונים. חוות הדעת ממליצה לאמץ מודל מלא של אי הפללה לצד שימוש בקנסות מנהליים, וללוות מדיניות זו בהסברה אמינה, המתייחסת, בין היתר, לצמצום נזקים עקיפים. לצד זו ממליצה חוות הדעת על פיתוח מדיניות ייחודית המותאמת להתמודדות עם תופעות של שימוש בסמים בקרב קטינים.

בקרוב אקדיש מאמר נפרד לחוות הדעת של משרד המשפטים, אך בינתיים מומלץ לכל מי שמחפש מידע מפורט ואמין בנושא לעיין בה (רווה, 2016).

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *