[תמונת הרמב"ם היא תמונה חופשית שהועלתה על ידי judi לאתר flickr; תמונת סלח א-דין נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Gordon Napier - Deviant art, by ~dashinvaine. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5. הכרזה: ייצור ידע]

[לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 22 באוקטובר 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

הרמב"ם זכה לתהילה כרופא דגול, לאחר שהתמנה לרופאו האישי של צלאח א-דין מושל מצרים. המשרה הרמה אמנם הקנתה לו פרסום רב, אולם כדי להעריך את עומק בקיאותו הרפואית, אנו נדרשים לעלעל בכתביו הרפואיים, שבהם מצויים חידושים בעיקר בתחום הרפואה המונעת[1] . פרט לכך, כתביו הרפואיים אינם פורצי דרך והם מהווים סיכום ממוקד ושיטתי למדע הרפואה בזמנו.

בנוסף, בכתבים אלה ניתן למצוא את הוויכוח של הרמב"ם כנגד הרופא המפורסם גלינוס[2],בסוגיות נבחרות, ואת ההגנה שסיפק הרמב"ם על מקצוע הרפואה בכלל, ואת השוללים אותו מטעמים דתיים בפרט.

ככלל, בכתביו אלה הוא  מתגלה כחוקר בעל חריפות וביקורתיות לצד דעתנות אישית וניסיון לשמירה על המסורת הרפואית הקיימת[3].

הרמב"ם חיבר אחד עשר כתבים רפואיים, ואת רובם כתב בשנות חייו האחרונות ולהלן רשימת  ספריו הרפואיים הבולטים:

• קיצורי גלינוס: כתביו של גלינוס שהרמב"ם ערך לעצמו. חשיבות הספר נעוצה בעובדה בהצהרת הרמב"ם שאינו מסכים לקבל מגלינוס אלא נתונים, שניתן להוכיחם על פי השכל הישר, או שתוקפם הוא מניסיון מצטבר.
• פירוש לפרקי היפוקראטס[4] (אבוקרט): אמרותיו של היפוקראטס ותפיסת עולמו הרפואי עם הקדמה עניינית מפרי עטו של הרמב"ם.
• פרקי משה: החשוב והמקיף בספרי הרפואה של הרמב"ם. מצויים בו כאלף וחמש מאות אמרות בענייני רפואה, המתבססות על דבריו של גלינוס.
• מאמר הטחורים: מאמר העוסק בפיזיולוגיה של העיכול, ובחירת המאכלים והתרופות המועילים לגוף.
• ספר הקצרת: מאמר על מחלת הקצרת, ובסופו פרק קצר אודות מהות מדע הרפואה והכשרת האדם במקצוע הרפואה.
• על הסמים: פעילות רפואית נצרכת לאחר הכשת נחש. בחיבור קיימות מספר הנחיות רפואיות שתוקפם נכון גם לימינו אנו. החידוש בדברים האמורים הוא שיש הבחנה - ראשונה בהיסטוריה הרפואית - בין רעלי עצבים לבין רעלי דם. הרפואה המודרנית גילתה זאת מחדש במרוצת המאה ה- 20.
• הנהגת הבריאות: המקורי בכתבי הרפואה של הרמב"ם. בספר מצויות תובנות מעניינות כדוגמת: רפואה מונעת, היגיינה רפואית הקשורה לנפשו ולגופו של אדם, תזונה נכונה, וריפוי עצמי. הרמב"ם מדריך בחיבור זה את הרופאים להקדיש לחולה תשומת לב עניינית וראויה. רוב ההנחיות האמורות הינן בעלי גוון מודרני ומתקדם. בנוסף, הוא מביע התנגדות נמרצת לרפואה המתבססת על קמיעות ולחשים, שהיו מקובלים מאוד בתקופתו של הרמב"ם, ומאות שנים אחריו.
• ביאור שמות התרופות- קטלוג של כאלפיים תרופות בערבית עם הסבר קצר אודותם.

כדי להדגים את חדשנותו בעניין פיקוח נפש וערך חייו של החולה מצד אחד, ואת שמירת המסורת הרפואית והדתית מצד שני, בחרתי להביא  את דבריו אודות  הטיפול הרפואי בחולה ביום השבת: "... דחויה היא השבת אצל סכנת נפשות, כשאר כול המצוות. לפיכך, חולה שיש בו סכנה עושין לו כול צרכיו בשבת, על פי רופא אומן של אותו מקום. ספק שהוא צריך לחלל עליו את השבת ספק שאינו צריך, וכן אם אמר רופא לחלל עליו את השבת ורופא אחר אומר אינו צריך,מחללין עליו את השבת, שספק נפשות דוחה את השבת. אמדוהו ביום השבת שהוא צריך לכך,וכן לשמונה ימים,אין אומרים נמתין עד הערב כדי שלא לחלל עליו שתי שבתות; אלא מתחילין  מהיום שהוא שבת, ומחללין עליו אפילו מאה שבתות; כול זמן שהוא צריך ויש בו סכנה, או ספק סכנה, מחללין. ומדליקין לו את הנר, ומכבין מלפניו את הנר, ושוחטין לו, ואופין ומבשלין, ומחמין לו חמין, בין להשקותו בין לרחיצת גופו.כללו של דבר, שבת לגבי חולה שיש בו סכנה הרי היא כחול לכול הדברים שהוא צריך להן..."[5]. [בתמונה: כריכת 'ספר הרפואות הגדול' על פי שיטת הרמב"ם. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] במקביל לכך פרסם הרמב"ם שורת הנחיות רפואיות[6], שתוקפם יפה גם לימינו אנו וביניהם:

• אכילה רק בזמן הצורך, ובכמות של שלושת רבעי הצורך;
• חשיבותה של הפעילות הגופנית;
• אכילה ברוגע, לא בעמידה או בהליכה;
• המלצה לפתוח את הארוחה במאכלים המתעכלים מהר, ורק אחר כך לאכול מאכלים כבדים יותר כדוגמת בשר;
• להימנע ולהיזהר ממאכלים המסוכנים לבריאות;
• הקפדה על היגיינה אישית, ופעילות מעיים תקינה;
• שינה במשך שמונה שעות ביממה, ועוד.

כתביו הרפואיים של הרמב"ם, תורגמו לעברית וללטינית במהלך המאה השלוש עשרה, ופורסמו לאחר מכן  ברבים. דבריו והנהגותיו ברפואה, השפיעו מאות בשנים על מדע חשוב זה, וכאמור גם כיום יש בהם הנחיות בעלות ערך ומשקל בשמירת בריאותו של האדם.

[לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מקורות 

[1] על כתביו הרפואיים של הרמב"ם,ולהבנת שיטתו ברפואה ראה- Meyerhoff. M, The Medical Works of Maimonides, Essays on Maimonides, ed. S.W. Baron, New York, 1941, pp. 265- 301

 פגל. י, כתביו הרפואיים של הרמב"ם, סיני, נ"א, תשכ"ב, עמודים קי"ח- קכ"ז.

רבינו משה בן מימון, כתבים רפואיים, ערוכים ומסודרים על פי כתבי- יד  בצירוף מבואות ביאורים ומפתחות, בידי  ז. מונטר, א- ה, ירושלים, תשי"ז- תשכ"ט

[2] על גלינוס ראה- ליבוביץ'. י, גלינוס, האנציקלופדיה העברית, כרך 5, 1988, עמודים- 911- 915.

[3] גוטמן,י. הפילוסופיה של היהדות, מוסד ביאליק, 1983, עמוד 144.

[4] נחשב לגדול הרופאים של יון העתיקה. חי  בין השנים 370- 460 לפני הספירה.במסורת הרפואית ידוע כאבי הרופאים. ראה- ליבוביץ'. י, היפוקראטס, האנציקלופדיה העברית, כרך שביעי, 1988, עמודים- 341- 348.

[5] משנה תורה, הלכות שבת, פרק ב', הלכות א'- ב'

[6]על פי-  רמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, פרק ד'.