ההיגיון הפרדוקסלי של השימוש בכוח על ידי המשטרה

ההיגיון הפרדוקסלי של השימוש בכוח על ידי המשטרה

[התמונה מתוך סרטון היו-טיוב: Republic of Korea Riot Police Training]

[לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

הסיקור האוהד שקיבלה המשטרה במהלך פינוי עמונה וכמות השוטרים הפצועים הגדולה הם הוכחה לנוספת לתקפות של מה שמכונה ההיגיון הפרדוקסלי של השימוש בכוח על ידי המשטרה.

הכלל הזה גורס, כי רק כאשר המשטרה מואשמת ב"אוזלת יד", שלא הפעילה כוח כנדרש, נוצרת הלגיטימציה המאפשרת לה להשתמש בכוח באורח יעיל!

הפינוי עלה למשטרת ישראל ב- 60 שוטרים פצועים. המשטרה בוקרה על כך שאנשיה נכנסו לפנות ללא קסדות וללא אלות, ובכניסה לעפרה צולמנו חוליגנים צעירים המנפצים את שמשות האוטובוס שהובילם מעמונה ונמלטים... אבל, המשטרה השיגה לגיטימציה ואהדה ציבורית רבים, והמשימה בוצעה ללא שפיכות דמים אצל המפונים!

[בתמונה: שער כתבה ב- ynet הסוקרת את תוצאות פינוי עמונה, ב- 2 בפברואר 2017]

זה לקח שמפקדי משטרה באשר הם חייבים להטמיע היטב. כולם יודעים שבידיהם כוחות חסרי תקדים. אין כל צורך לנופף בהם. דווקא הצלחות המפגינים: קצין שותת דם; רכב משטרה הפוך; ביזה - כל אלה מעוררים אצל הזרם המרכזי של הציבור תחושה של חוסר ביטחון, והוא "חוזר" ותומך במשטרה, ומבין שבינו לבין הכאוס אין שום משטרה אחרת...

Lets take back our streets

מי שזוהה בעיקר עם הגישה הזו והפך אותה לכלל מבצעי היה אחד ממפקדי העבר החכמים במשטרות ארצות הברית, ראובן גרינברג (יהודי ושחור! מופיע על כריכת ספרו משמאל) שהטיף לשוטריו, כי מותר לשלוף נשק נגד אדם ולהפעילו, רק אם הם בטוחים שמחר בתקשורת יבקרו את המשטרה, שלא השתמשה בכוח מוקדם מידי!

ביטוי דומה בגרסה ישראלית טבע ראש הממשלה השני של ישראל, לוי אשכול, שהסביר שלהיות "שמשון הנעבך" זוהי התדמית הנכונה למדינת ישראל: "מצד אחד יורק אש ותופת, מצד מורטים לו את השערות בשעווה זולה".

ההסבר נעוץ במה שמכונה "ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת", שהוא היגיון לא-ליניארי, הגורם לכך, שתמיד תהיה קיימת נטייה שפעולה מסוימת תהפוך לבסוף להיפוכה. ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת מעוות כל פעולה הגיונית, וגורם שוב ושוב להיפוך של הפכים (לוטוואק, 2002, ע' 84). הסיבה לכך היא, העובדה שמערכת מורכבת היא מערכת איזונים של עוצמה, הנשלטת על ידי מאבק דינאמי בין רצונות מנוגדים ועוצמות מנוגדות.

כך למשל, דווקא הפגיעות של השוטרים בעמונה מול החוליגניזם הבולט של המפגינים הצעירים, והכיתובים שהשאירו על קירות בית הכנסת בעמונה, נוסח זה שלמטה, מכנה את המשטרה "משטרת ישמעאל" ומצייר תחת שמה צלב קרס, מסייעים לה מאוד מיוצרים קונצנזוס של תמיכה בה:

[בתמונה: "משטרת ישמעאל" על קירות בית הכנסת בעמונה. צילום מסך מתוך חדשות הערוץ השני, 2/2/17]

דוגמה נוספת בישראל היה בעת הפגנות האתיופים באמצע 2015. כשהחלה המשטרה את ההתמודדות עם הפגנות האתיופים היה מעמדה הציבורי בשפל המדרגה. דווקא ההתאפקות המשטרתית ותמונות הפצועים המשטרתיים (ראה למטה) מול השתוללות חלק מההמון שיקמה במהירות את תדמיתה ויצרה לה תמיכה עממית.

שוטר פצוע בהפגנות האתיופים

[צילום דף מתוך אתר האינטרנט של חדשות nrg]

הנה לדוגמה למטה כרזת אינטרנט, שהוכנה בעקבות ההפגנות - הלגיטימציה חוזרת (פורסם באינטרנט ב- 7/5/15)...

הגגיטימציה חוזרת

[לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “ההיגיון הפרדוקסלי של השימוש בכוח על ידי המשטרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *