[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Thomas Wanhoff לאתר flickr]

[מאמר זה נכתב במשותף עם אינג' שרית אונגר משיח] 

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 13 בינואר 2020

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

אבולוציה של ארגון מתקיימת דרך מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוצמה (עוצמה היא היכולת של גורם בארגון לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה נגד רצונם וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם).

לכן, הדחף הבסיסי של כל מרכיב בארגון הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו בתורת הניהול 'פוליטיקה הארגונית' ובתורת המערכות המורכבות, מאבק העוצמה במערכת מורכבת (power struggle).

תופעה זו נגרמת בשל הנטייה של רשתות מורכבות להתמרכז למספר קטן והולך של מוקדי כוח. מוקדים אלה קרויים בשפת תורת הרשתות רכזות. למרות היותה הכוח המניע של ארגונים, היא אינה זוכה לבולטות הראויה לה בספרי הניהול.

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פוליטיקה ארגונית', לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבה על מאבק העוצמה במערכת מורכבת, לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'רכזת', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikiImages לאתר Pixabay]

כאשר המאבקים הללו מתקיימים במידה, הם משמשים כמנגנון אפקטיבי וחיוני מאוד של היזון חוזר, ויש בהם ברכה לארגון. כאשר מאבקים אלה משתלטים על הארגון (בדרך כלל, זוהי תופעת לוואי של קיומה של אוליגרכיה ארגונית ומה שמכונה, שלטון הביורוקרטיה), הם משתקים אותו. ניתן להמחיש זאת היטב בנוסחת אדיג'ס לפרודוקטיביות של ארגונים:

[להרחבת המושג: משוב - היזון חוזר, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אוליגרכיה ארגונית', לחצו כאן]

על פי פרופ' יצחק אדיג'ס, הצלחה של ארגון היא פועל יוצא של מידת הפתיחות שלו החוצה, ביחס להיעדר מריבות פנימיות בתוכו. אדיג'ס טוען ובצדק, שכאשר תשומת ליבו של הארגון שבויה במאבקים הללו (המכנה הופך שלילי), הוא מאבד את הקשב למתרחש בסביבתו המשימתית:

כדי למנוע את המצב של הידרדרות ארגון למאבקי שליטה, שיטו את הארגון ממסלולו; ולוודא שעוצמתו מכוונת להשגת מטרותיו, מקנה הארגון למנהליו דומיננטיות מובנית, דרך קשרי ההיררכיה שהוא מעניק להם, כחלק מהגדרת התפקיד והסמכויות שלהם. אחרת, היה נתון הארגון למאבקי עוצמה בין העובדים, שהיו משבשים את העבודה.

אולם מה קורה במצבים שבהם אין היררכיה מובנית כזו? שם ניתן לראות תהליך של התהוות היררכיה בדרך של התארגנות עצמית. במאמר זה נמחיש מצב של התלקחות מאבקי עוצמה, עד למיסודה של היררכיה.

כדי לחפש ארגון - שיש בו רשת נטולת היררכיה פורמלית - בחרנו במוסד חינוכי, שבו בוצע אבחון וניתוח רשתי [אבחון וניתוח ארגונים (ONA)]. מוסד כזה, מעצם טיבו, מורכב משתי רשתות מקבילות המתלכדות לרשת ארגונית אחת:

• רשת התלמידים;
• רשת הסגל;

בעוד שלרשת הסגל יוצר הארגון היררכיה מובנית, הרי שלרשת הראשונה - רשת התלמידים - אין היררכיה כזו, והיא מתהווה בדרך של התארגנות עצמית.

תרשים הרשת שלמטה מתאר רשת כיתתית, שבה טרם התהוותה היררכיה של תלמידים. על כן, מאבק העוצמה נמצא בעיצומו. באבחון הרשתי הדבר בא לידי ביטוי בכך, שתלמידים רבים טוענים לקשר היררכי על האחרים, אולם יתר התלמידים אינם מאמתים קשרים אלה:

[להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'קשרי היררכיה', לחצו כאן]

כיוון שרשתות מטבען אינן 'דמוקרטיות' ונוטות להתמרכז, המצב אותו ראינו בתרשים הרשת שלמעלה הוא מצב דינאמי, שיוכרע עם התייצבות מאבק העוצמה. ניתן לראות "הכרעה" כזו בתרשים הרשת הבא, שמתאר כיתה, שבה כבר נוצרו קשרי היררכיה: שני תלמידים - המכונים רזיאל ואבירם - דווחו על קשר היררכי בינם לבין יתר התלמידים; והקשרים הללו אומתו על ידי התלמידים האחרים. בנוסף קיים קשר היררכי גם בין שני "התלמידים המנהלים": רזיאל כפוף לאבירם. משמע, אבירם הוא מה שמכונה "מלך הכיתה": הוא מצליח לגרום לאחרים לעשות את רצונו.

 [להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

אילו תובנות ניתן להסביר באמצעות התופעה הזו של מאבק העוצמה?

מאבק העוצמה נותן לנו הבנה טובה יותר בתחומים רבים של חיינו, מהאופן שבו מתנהל התא המשפחתי שלנו ועד מערכת היחסים הבינלאומית בין מדינות ועמים.

• בתחום המשפחתי למשל, חוסר הבנה של ההיררכיה הטבעית שנוצרת בין ילדים, ואי הקפדה עליה, יוצרת גלישה לכאוס, ומאבקי כוח יום יומיים ביניהם, עם מעורבות גבוהה של ההורים.
• בתחום הבינלאומי היא מסייעת לנו להבין, למשל, את משמעות המושג שלום ומתי הוא נוצר: אם מערכות מורכבות מתפתחות בדרך אבולוציונית של מאבקי כוח, אזי שלום הוא מצב ביניים זמני, שבו קשרי ההיררכיה וחלוקת העוצמה הוכרעו. השלום הזה ישרוד כל עוד החלוקה הזו תישאר בעינה. התחזקות של גורם במערכת - או היחלשות של אחר/ים - תפתח מיד את המאבק הזה מחדש.

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• Ichak Kalderon Adizes (2014), The Secret of Success of any System, Dr. Ichak Adizes Personal Web Site, 7/11/14.

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ה'עוצמה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), פוליטיקה ארגונית: מאבק עוצמה חסר רחמים…, ייצור ידע, 29/11/15.
• יחזקאלי פנחס (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר-משיח (2014), הקרב על העוצמה בארגון, 13/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), מהפכת הרשתות בחינוך, 22/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מאבק העוצמה במערכת מורכבת, ייצור ידע, 14/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), רשת ורשת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), רכזת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), משוב - היזון חוזר, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), אוליגרכיה ארגונית: כשהארגון נלקח כבן ערובה…, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סביבה משימתית של ארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התארגנות עצמית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית אונגר משיח (2014), קשרי היררכיה: קשרים מלאכותיים ומוגבלים…, ייצור ידע, 12/4/14.
• דני אורבך (2017), הפיכות צבאיות - הדור הבא, אלכסון, 29/8/17.