המשטרה בעידן הפוליגרף התעסוקתי

פוליגרף במשטרה

הרעיון לכתיבת המאמר היה של ניצב בגמלאות שמעון לוי, והוא מוקדש לו, בהערכה רבה!

עם כניסתו של רב ניצב רוני אלשייך לתפקידו כמפקח הכללי של משטרת ישראל, בתחילת דצמבר 2015, הוא הורה למסד בדיקות פוליגרף לקציני משטרה (נוסבאום, 2015). מה יקרה במשטרת ישראל בעידן הפוליגרף?

המאמר הזה מחולק לשני חלקים. החלק הראשון עוסק בהסבר על הכלי ומגבלותיו. החלק השני מעריך, מה יתרחש במשטרה בעקבות אימוץ הכלי. אלה שימצאו את ההסברים הראשוניים טרחניים מידי, מוזמנים לעבור ישירות לשורה התחתונה...

פוליגרף תעסוקתי מהו?

הפוליגרף התעסוקתי הוא כלי וותיק המשמש (להבדיל מהשימוש בפוליגרף לצורכי חקירות שונות) לשלושה תחומים עיקריים:

  • בדיקות טרום תעסוקתיות, המאפשרות למעסיק ווידוא קורות החיים של המועסק ואימות הצהרותיו. במוסדות מסוימים - אשר בהם קיים דגש על ביטחון ובטיחות - ישתמש המעסיק בפוליגרף בכדי לאמת עבר פלילי או שימוש בסמים וכדומה.
  • בדיקות תקופתיות לקבלת היזון חוזר לגבי התנהגות בכירי הארגון ועובדיו.
  • חקירות פנימיות בארגונים, במקרי מעילה בכספים, גניבה או מצבים דומים.

הפוליגרף התעסוקתי מוכר מאוד בקרב ארגוני הביטחון, כמו צה"ל (הבודק באופן שוטף את קציניו מדרגת סגן אלוף ומעלה), שירות הביטחון הכללי והמוסד.

מי יבצע את הבדיקות?

עד היום מבצע שירות הביטחון הכללי את בדיקות הסיווג הביטחוני עבור המשטרה, ויחידת המודיעין של המשטרה אחראית לערוך בדיקות פוליגרף לשוטרים בתפקידים רגישים בלבד.

בהודעת המפכ"ל נאמר, שהבדיקות לקציני המשטרה תתבצענה על ידי קבלנים חיצוניים. אולם, לא מן הנמנע שבעתיד יוקם גוף ייעודי פנים משטרתי, שיקבל אחריות על כלל הקצינים המגויסים לשורות המשטרה, וכן על קצינים המשרתים כבר היום בכל התפקידים.

מתי יבצעו את הבדיקות?

  • באופן תקופתי, כנראה מידי שנה.
  • לפני וכתנאי לקידום.

איך נראה תהליך הבדיקה?

  • הנשאל מחובר לחיישנים, שמודדים מדדים על תגובות הגוף. אלו כוללים דופק, לחץ דם, וכדומה.
  • הוא מקבל הסבר מהבודק לגבי תהליך הבדיקה. כדי שהתוצאה תהיה אמינה במידת האפשר, דואגים להבהיר לנבדק בצורה חד משמעית את הצורך להגיד אמת ורק אמת.
  • הנשאל עונה לשאלות (ראו בתת הפרק הבא).
  • התגובות הביולוגיות לשאלות האלו אמורות לספר לנו האם הנבחן דובר אמת או לא.

איזה שאלות שואלים?

השאלות, המתחלקות לשלוש קבוצות:

  • שאלות סרק: שאלות פשוטות למדי, כגון: שם, כתובת ודברים אחרים, שעליהם אין טעם לשקר. מטרתן, להנחיל לנבדק את ההרגשה שהתהליך אמין.
  • שאלות מהותיות, שהן השאלות שעליהן אנחנו רוצים תשובה: הן עוסקות ב- קשר עם נחקרים / עבריינים; קשר כלשהו עם ארגוני פשעהאם הנשאל נסחט על ידי מישהו; ב- חובות אפשריים לשוק האפור; ב- קבלת כסף ו/או טובות הנאה מגורמים שונים; ב- הטרדה מינית של פקודים/פקודות ו/או /ל אזרחים; וב- קשר עם עיתונאים, מחוץ לדרישות התפקיד, והדלפת חומר ומידע להם או לעבריינים.
  • שאלות ביקורת, שכל בן אדם אמור להרגיש אשם לגביהן ושלא ניתן לענות עליהן תשובת אמת, או שגם תשובת אמת הינה מלחיצה. דוגמאות לשאלות ביקורת הן "האם אי פעם שיקרת", "האם אי פעם חשבת על בחורה שאינה בת הזוג שלך" וכדומה. לא קיים אדם על פני האדמה שמסוגל להיות לחלוטין אדיש כלפי שאלות מהסוג הזה.

איך יודעים מי דובר אמת?

  • אם תגובת הנבחן לשאלות הביקורת, גדולה מתגובתו לשאלות המהותיות, נקבע שהוא דובר אמת.
  • אם תגובת הנבחן לשאלות הביקורת קטנה מתגובתו לשאלות המהותיות, נגיד שהוא משקר.
  • אם התגובה היא באותה הרמה, הרי שהנבחן מרגיש אשם מסוים לגבי שאלות המהותיות, והתשובה תהיה "לא ניתן לדעת".

איך קובעים תוצאות פוליגרף

ההתנגדות לשיטה

מכונת השקר

כבר הוזכר כי ההסתמכות על הפוליגרף שנויה מאוד במחלוקת:

  • ממצאיו אינם מהווים כלי בר תוקף להוכחת ראיות בהליך משפטי בישראל. (במשפטים אזרחיים דווקא כן, כאשר שני הצדדים מעוניינים בשימוש בפוליגרף כ "בורר").
  • במדינות מסוימות בעולם, אף נאסר על השימוש בו. כך למשל, חוק אמריקני פדרלי (Employee Polygraph Protection Act of 1988 - EPPA) אוסר לחלוטין את השימוש בו לצורך קבלה לעבודה, ולשימושים שונים במהלך תקופת העבודה;
  • גם בישראל, היועץ המשפטי אסר בפברואר 2015 על שימוש הארגוני בפוליגרף תעסוקתי במשטרה (להערכתי, הסיבות לכך לא היו דווקא משפטיות. יש לזכור שהשימוש בכלי כזה "מדבק". כיוון שפרקליטים מדליפים לתקשורת לא פחות משטרים, זה רק עניין של זמן עד שיעשה בו שימוש גם בפרקליטות המדינה ובמשרד היועמ"ש עצמו...);
  • המפקח על הביטוח בישראל הורה כי סירובו של מבוטח להיחקר בפוליגרף לא יפגע בזכויותיו לקבלת כספי הביטוח. הסכם על חקירה בפוליגרף לא יהווה חלק מפוליסת הביטוח, אלא יהא הסכם נפרד. הוא ישמש רק במקרים בהם קיים חשש סביר כי התביעה הנה תביעה כוזבת. כמו כן, יורשה הנבדק לבחור את מכון הפוליגרף בעצמו, מתוך רשימה שיקבל מחברת הביטוח, והוצאות הבדיקה יחלו על החברה המבטחת.
  • מעסיקים בישראל אינם יכולים לחייב את עובדיהם בבדיקה, ואילוצם לבצע את הבדיקה תחת לחץ עלולה לסכן את המעסיק בתביעה משפטית.

יש הטוענים כי בכל ההיסטוריה של המכשיר, מקומות שהכניסו בדיקות פוליגרף כחלק מהתהליך, הכניסו רעש למערכת, לעתים (כמו אחרי מקרה ריגול ב-CIA) עד כדי שיתוקה. (שמש, 2005). יחד עם זאת, ניסיון גופי הביטחון בישראל חיובי יחסית לגבי השימוש בכלי, למניעת התנהגויות לא נורמטיביות.

ההיסטוריה של ניסיונות ההחדרה של הפוליגרף התעסוקתי למשטרה

  • דומני, שהראשון שניסה להכניס את הפוליגרף התעסוקתי במשטרה - בעקבות חשדות לשחיתות כנגד קצינים בכירים - היה המפכ"ל, משה קראדי ב- 2005. ההצעה נפסלה עקב חוסר תקציב.
  • מספר חודשים לאחר מכן חזר עליה גם השר הממונה עליו, גדעון עזרא, שהכיר את הכלי היטב מתקופת שירותו בשירות הביטחון הכללי.
  • בספטמבר 2014 החליט המפכ"ל דאז, יוחנן דנינו, כי, קצינים בדרגת סגן ניצב ומעלה יעברו פוליגרף, ובהמשך גם שוטרים בתפקידים רגישים. החלטה זו גררה התנגדות רבה במשטרה, וקצינים ניסו לחמוק מהבדיקה. בתגובה הודיע המפכ"ל כי מי שלא ישלים את ההליך עלול למצוא את עצמו מחוץ לארגון.
  • בפברואר 2015, דרש השר לביטחון פנים דאז, יצחק אהרונוביץ' להתנות מינויים של ניצבים ותתי-ניצבים בבדיקת פוליגרף, שבה יישאלו בין היתר אם ביצעו עבירות מין, אולם, כאמור, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע, כאמור, מסיבותיו כי הוא מתנגד למהלך.
  • בתחילת דצמבר 2015, הכריז רב ניצב רוני אלשייך על מיסוד בדיקות פוליגרף לקציני משטרה.

מה צפוי לקרות?

  • המצב החוקתי בישראל שונה תכלית שינוי מהמצב בארצות הברית, ונראה כי אין מניעה להסדיר פוליגרף תעסוקתי בדרך זו או אחרת במשטרת ישראל. גם הבג"ץ אינו אמור להוות מכשול.
  • לכן, אם המפכ"ל הנכנס הכריז על מיסוד הפוליגרף, הרי שמצא את הדרך להתגבר על התנגדות היועמ"ש ויינשטיין, שסיכלה את קיום הבדיקות בידי קודמו, דנינו.
  • מרגע שימוסדו הבדיקות, כל בכיר שיסרב לעבור אותם ייאלץ לפרוש מן השירות. כיוון שפרישות בסדר גודל כזה, לא סביר שתתבצענה בשקט וללא מאבק, צפוי המפכ"ל להיתקל במאמצי סיכול סמויים וגלויים ובפוליטיקה ארגונית מתוחכמת שתופנה כלפיו, במישרין ובעקיפין.
  • אם ינצח המפכ"ל את הקרב הזה, או שקבוצת הקצינים תבין שהקרב אבוד, תהיה פרישה מסיבית של בעלי תפקידים, בעיקר בדרגות ניצב, תת-ניצב, ניצב משנה. ככל שהדרגה נמוכה יותר, כמות המעדיפים לפרוש, ולא לעמוד לבדיקה, תהיה קטנה יותר.
  • הפרישות הללו הן הזדמנות פז עבור המפכ"ל ליצור שינוי דרמטי בתרבות הארגונית. אחד הגורמים המכריעים שגרמו לשינוי כזה בשב"כ היה הפרישה המסיבית של בעלי תפקידים בעקבות גילויי פרשת קו 300.
  • את תפקידי הפורשים סביר שימלאו, בין היתר, בעלי תפקידים שיובאו מחוץ למערכת! מן הסתם ייטענו טענות רבות לגבי הפגיעה האנושה במקצועיות המשטרה. אלה טענות שווא. אין היום מקצועיות אמתית במשטרת ישראל ואין לה תפיסת תפקיד ותורת הפעלה אמתית.
  • להיפך: זוהי הזדמנות פז שאנשים חדשים מבחוץ יחשבו ויגבשו תפיסת תפקיד חדשה, ויבנו ממנה תורת הפעלה המתאימה למשטרה במאה ה- 21!

אם כך יהיה, בתום תפקידו של המפכ"ל הנוכחי, תהיה פה משטרה אחרת!

אבל, אל תזלזלו בכוח ההתנגדות של המנגנון המשטרתי, שהצליח לסכל עד כה את כל הרפורמות במשטרה, משנות השבעים של המאה העשרים. הוא בהחלט טרם אמר את מילתו האחרונה...

מקורות והעשרה

20 thoughts on “המשטרה בעידן הפוליגרף התעסוקתי

  1. Lior Conard:
    זו צריכה להיות הוראה או פקודת מפכ"ל וזהו.
    כל הברבורים סביב מיותרים לחלוטין רק מרחיקים את המטרה .מי שלא יסכים יורחק.
    אולי כך תיפתח הדלת לכניסת כוחות רעננים.

  2. Dovi Yung:
    מי שאין לו מה להסתיר לא חושש מפוליגרף. מי שאין לו מה להסתיר,בתרבות הארגון שלנו,הבעייתית. אומר את האמת שלו בכל מקום. אז הופך להיות "קצין שנוי במחלוקת"…….העובדה שכל כך הרבה שנים מנסים להכניס את הבדיקה למשטרה ונכשלים מעידה על פניקה של נבדקים פוטנציאליים. אפשר לקבוע אלה תחומים יכנסו לבדיקה ואיזה לו יחד עם נציגי השוטרים. הבדיקה היא תנאי חובה ל "ניקוי אורוות".האפקט של הבדיקה הוא בדיוק כמו אפקט התחקיר "הפתוח" של צוותי האויר, להבדיל…..מאחר והם מצולמים כל זמן הטיסה ונעקבים מהקרקע ,אין להם הרבה ברירה ולכן הם חייבים לדווח את האמת,עטופה בהילה של יעני ערכים נעלים של צוותי האויר,הם בני אדם רגילים לחלוטין. אפשר להגיע למצב זה גם במשטרה ,למרות המורכבות המטורפת של מרכיבי תפקיד השוטר.

  3. פנינה פס:
    זה אומר שעד עכשיו לא נערכה בדיקה בטחונית או הערכת כשירות או התאמה תעסוקתית?
    באיזה עוד אירגון זה קיים [ חוץ ממרכז הליכוד שהוא יכול הכל]?

  4. שלום בן חמו:
    הבעיה במשטרה. שכאשר מתמנה בעל תפקיד בכיר ולא חשוב באיזה רמה באים הזוטרים שמבקשים לבלוט וממזריים אינפורמציה והצעות שהסתובבו במערכת עשרות שנים. אין פג תוקף מבחינתם. כך בעניין הפוליגרף וכך בעניין המלצת המשטרה בפני הפרקליטות היחס לעמדתה אם להמליץ לדין או אחרת. והמפקד החדש שאינו מעורה בהיסטוריה של הדברים מתלהב בכל יוזמה. אתמול הופיע ניצה משה מזרחי בטלוויזיה והודיע שעוד בשנת 2003 בהיותו ראש אחק הנושא נדון וסוכם בלחץ השר הממונה לנדאו. כך שאין חדש תחת השמש מה שחמור בדברי מזרחי הוא הלחץ של הפוליטיקאים בעניין.הוא אישית גם כראש אחק וגם כמשטח מתנגד. לדעתו המשטרה צריכה לגלות שקיפות. וזכותו של הציבור לדעת. ושלא חלילה בשקט הזה ירחו חקירות נגד בכירים ופוליטיקאים. אם הייתי צריך היום לייעץ למפכ"ל תחום שאינו זר לי ועסקתי בו בעברי שנים רבות עם ממז"ים רבים ושרובם התמנו למפעלים. הייתי אומר לו שהממשלה החליטה למנות מועמד מבחוץ שיהיה משוחרר מכל דעה או עמדה. שב קח לך תקופת חסד אפילו מעבר לנהוג תחרות את הארץ לאורכה ולרוחבה.תשמע את האנשים מכל הסוגים ודרגות תקיים שיחות חתך בכל נושא מרכזי העומד על הפרק וקבל החלטות בלתי משוחדות ויהיה שכרנו בכך.

  5. מישאל עידן:
    תגובת אחד האזרחים : אם המדינה,השר והמפכ"ל אינם סומכים על הקצינים והשוטרים ששולחים אותם לפוליגראף אז למה לי להאמין במשטרה ? הצעה פופוליסטית המביעה חוסר אמון של השר ופיקוד המשטרה בכפופים אליהם.חוץ מזה לתפקידים רגישים מאז ומתמיד נעשו תחקירים ביטחוניים והשר והמפכ"ל החדש לא המציאו את אמריקה.
    במסגרת אחד התפקידים שלי במשטרה נערך לי תחקיר ביטחוני,הם הגיעו למכר של הורי מחו"ל (גר בארץ) שאלו אותו על הורי ועלי למרות שבחו"ל הייתי ילד בן…6

  6. מישאל עידן:
    הפוליגרף אינו כלי מדידה אמתי,אמינותו היא בין 85 – 90% ! ובגלל זה אינו קביל בבית המשפט,פסיכופט ממוצע יהיה דובר אמת,יש אוכלוסיות שלמות בארץ שלא בודקים אותם בפוליגראף (לא אפרט שלא יאשימו אותי בגזענות). הבעיה האמיתית היא אם אחד הנבדקים יפול ב – 10 – 15% ! יש מצב שקצין מושחת יעבור הבדיקה ויכנס למערכת ומאידך קצין מצטיין לא יעבור הבדיקה.איש אינו מתייחס לזה שאין הכשרות מוכרות לבודקי פוליגראף,אין כללי אתיקה,אין תנאי רישוי ורישום.קבותות הבודקים מעוניינים לשמר את המצב,במקום מתוכן המכשיר הזה היה נעלם או שהיו לוקחים את תוצאותיו בערבון מוגבל. בשולי הדברים לא פעם "בונה/מתכנן" השאלות מכין שאלות שהתשובה תוביל לתוצאה הרצויה לבודק.ראו המקרה האחרון,הקצין והקצינה נבדקו בפוליגראף ושניהם יצאו דוברי אמת – כיצד הדבר מתיישב ?

  7. ציפי כתבה:
    אני יורה את דעתי ומקווה לקלוע. מכון פרטי לבדיקת פוליגרף, מן המציאות עשוי להקלע למצב של שחיתות גם לצד הנבדק.מהזה משחק אמת או שקר? הפוליגרף לא אמין,נקודה,ולכן לא קביל בבית משפט. והרי בדיקת הפוליגרף נבדקת על ידי שינויים פיזיולוגיים של הנבדק,כמו עלייה בלחץ דם או שינוי בקצב הלב. מה יש לך פינייה?,לוקחים כדור לפני הבדיקה כמו למשל ראסילז(פרסום סמוי) ללחץ הדם שיהיה מתון,ובתוספת כדור נוסף לקצב הלב .תאמין לי הכדור יגרום למכונת הפוליגרף פרפור פרוזדורים. יש לי המלצות אחרות…

  8. יעקב צרפתי:
    פוליגרף כידוע אינו קביל בבית משפט… גם אם שיקרת לא ישתמשו בזה כראיה לבימ"ש אל רק לצורכי חקירה ויצירת לחץ חקירתי ופסיכולוגי : נו מה שיקרת… עכשיו תגיד את האמת יגיד לך החוקר…
    וגם אם יצאת דובר אמת זה לא יהיה לטובתך כי אז יגיד לך החוקר : אז מה אם יצאת דובר אמת יש כאלה שמצליחים לעבוד על הפוליגרף ובטח אתה כזה…
    כך שבשום מקרה זה לא לטובת הנבדק, ומצד שני לא משמש כראיה לבית משפט. אז יוצא שכדאי לסרב לבדיקת פולגרף בכל מקרה. ומי שמשלם לבדיקה פרטית – הרי מי שמקבל את הכסף הוא בעל האינטרס לטובת הנבדק וגם יסביר לו מה הוא צריך לעשות וילמד אותו איך לעבור את הבדיקה בשלום ולצאת "דובר אמת" בזמן שהוא שקרן מושבע, ואז ינפנף בתוצאות הבדיקה אבל זה רק לצבור אהדה בציבור לא יותר.

  9. גדי ברון:
    מעולה. קוד אתי מחלחל ומופנם/מוטמע לא באמצעות גיבוב מילים אלא בגיבוי מעשים. הגיע הזמן שבמשטרה לא ידברו גבוהה גבוהה על התנהגות מוסרית ואתית אלא יתנהגו באופן מוסרי ואתי. בצד ההרתעה והסינון (פוליגרף) חייבת להיות ענישה מחמירה שמציבה רף גבוה מאוד לאנשי החוק (לצערי המונח "אנשי החוק" כיום נשמע כמו בדיחה…). הענישה חייבת לחול קודם לכל על הדרג הבכיר. כשראש הפירמידה יהיה ראוי הבסיס שלה יסגל לעצמו את ההתנהגות הראויה. במילים אחרות: ענישה מחמירה רק כלפי מי שנמצא בבסיס הפירמידה (כפי שהיה נהוג עד עכשיו) לא יוצרת את הרעיון המחולל.

  10. עודד בוכנר:
    פיני, אהבתי את שכתבת. אך ישנם שיטות "לעבוד" על הפוליגרף ולגרום לשיבוש התוצאות. שיטות אלו מוכרות להרבה שוטרים וקצינים. ישנן הרבה דוגמאות שנבדקים שמעלו, נוקו וההיפך.

  11. מישאל עידן במאמר הזה חסרה לי ההתייחסות לחוק "זניח".. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו… אחד הסעיפים המרכזים בו הוא שמותר לחרוג בחקיקה.
    המאמר שפרסמת מביא דוגמאות מארצות הברית,ומקרים פחות או יותר דומים אצלנו.
    פעם מעבידים דרשו ממועמדים להתקבל לעבודה להביא אישור העדר רישום פלילי.המחוקק קבע שהדבר לא חוקי ולכן הנוהל הזה בוטל.למקצועות מסויימים המחוקק אישר קבלת תעודת יושר מהמשטרה אבל הדבר עוגן בתקנות למיטב זכרוני.
    אחד הסעיפים בחוק מדבר על הזכות להתפרנס ומכאן הרלוונטיות למיטב הבנתי.
    אני בצפון ללא משחשב,כשאחזור בשבוע הבא אנסה למצא את כל המקורות.

    נ.ב בזמנו התנהלה חקירה בגין תלונה שאזרח טען ששוטרים היכו אותו.
    איני יודע כיצד שמי השתרבב לפרשה,קצין ממח"פ (בטרם מח"ש) ביקש שאבדק בפוליגראף ,סרבתי בגלל העקרון ! מאחר ולא הייתי מעורב במקרה ולא היה לי מה להסתיר.

  12. יצחק סער:
    יצחק סער פוליגרף הוא סוג של אשליה..מניסיון של עשרות שנים ,דעתי היא שזה לא תרם לחקירות , ההיפך..אין אמון בכלי הזה..ואני תמה איך זה שאיש לא חושב על עוול שיכול להיגרם לקצינים עקב טעות של המכשיר הלא אמין הזה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *