גרשון הכהן: תפילת חנה – בתפיסת מציאות של קיום בשינוי מתמיד

תקציר: בקוסמולוגיה המונחת ביסוד תפילת חנה, מצוי בעיני הקוד הגנטי של השקפת העולם התנ"כית על מקומו של אדם בטלטלות ההוויה. זו התפיסה המבקשת בכל רגע להזכיר לאדם שהכל ארעי. גם זריחת החמה מידי בוקר חוזרת על עצמה מכוח רצון האל, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"…

[בתמונה: עלי וחנה (תפילת חנה) ... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: עלי וחנה (תפילת חנה) ... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ראש השנה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

הלוגו של 929

עודכן ב- 14 בספטמבר 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו המאמר הראשון בסדרה של שלושה מאמרים העוסקים בתפילת חנה. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

*  *  *

תפילת ההודאה של חנה אמו של שמואל הנביא מובאת בספר שמואל א', פרק ב', פסוקים א'-י': קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים, וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל.... עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה... ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם. מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן... כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל (שמואל א' ב, ד'-ח')

מתוך השקפת עולם מטפיזית כוללת, נבחרו פרקי סיפור חנה ותפילתה להיקרא בהפטרת יום א' של ראש השנה. ביום הרת עולם, בהדגשת הזיקה הכוללת בין הקוסמוס, העומד לגורלו בידי בוראו, לבין גורלו של כל יחיד ויחיד, בעמדם ביום הדין בפני בורא עולם, תפילת חנה מבטאת את יסוד היסודות בהבנתנו את מצב חיי בן אנוש: הכל נתון לשינוי ואי הוודאות מושלת. העשיר עלול ברגע לאבד את עושרו, החזק עלול לאבד את כוחו, ומי שהיה עני וחלש יכול בהרף עין להיוושע. הכל פתוח לשינוי והיציבות אינה יותר מאשליה בורגנית [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

בקוסמולוגיה המונחת ביסוד תפילת חנה, מצוי בעיני הקוד הגנטי של השקפת העולם התנ"כית על מקומו של אדם בטלטלות ההוויה. זו התפיסה המבקשת בכל רגע להזכיר לאדם שהכל ארעי. גם זריחת החמה מידי בוקר חוזרת על עצמה מכוח רצון האל, "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". הקוד הגנטי הזה, מתבטא בדברי אברהם: במשא ומתן שהוא מקיים עם אלוהים על הצלת סדום: "הנה נא הואלתי לדבר אל אדוני ואנוכי עפר ואפר" (בראשית,י"ח, כ"ז).
[בתמונה: הכל נתון לשינוי ואי הוודאות מושלת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]
[בתמונה: הכל נתון לשינוי ואי הוודאות מושלת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]

כאן בתפילת חנה, מובלט תמצית הפער התפיסתי בין איש תרבות המערב לבין איש תרבות המזרח:

בקוסמולוגיה מערבית, היציבות היא מצב היסוד. אם לרגע אבדה השליטה ונוצרה אי יציבות, הרי שנדרש לטפל בה, כמו טיפול בתאונה, על מנת להשיב את הסדר היציב אל מסילתו. 

עבור אדם בתרבות המזרח - בכלל זה היהדות התנ"כית, התרבות הערבית, התרבות הסינית ואפילו הרוסית - זה ממש להפך.  דווקא אי היציבות היא מצב היסוד. אם לרגע נוצרה יציבות, הרי היא תוצאה של שיווי משקל אקולוגי ארעי, כמו הרוגע על פני הים [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן].

הכל פתוח, הכל בר חלוף. במצב תודעתי שכזה, אדם חי תמיד בחרדת קיום, ברוח הגיונו של ר' יוחנן שפתח במסכת גיטין את אגדות החורבן באמירה: "אשרי אדם מפחד תמיד". (גיטין, נ"ז). השקפת עולם כזו מחייבת, יום יום, במוכנות למאבק מבראשית, מייחלת יום יום לישועה, ומבשרת תקווה גדולה דווקא לבני האדם החיים בשוליי החברה, תחת דיכוי וקיפוח. הידיעה, שהכל יכול להשתנות בהרף עין, היא איום למי שמצפה להמשיך להחזיק בעושרו ובכוחו, אך גם בשורה ותקווה למייחלים לשינוי.

בכוח אמונה זו שרו הפרטיזנים בשיאה של החשיכה הגדולה: "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה/ את אור היום הסתירו שמי העננה/ זה יום נכספנו לו עוד יעל ויבוא...". בהשקפת עולם זו, טמון יסוד הרעיון המשיחי, עליו אמר הפילוסוף היהודי-גרמני, הרמן כהן (ראו תמונה למטה), שהוא התרומה המשמעותית ביותר של עם ישראל לאנושות.

אכן תפילת חנה מציינת לראשונה את הציפיה לישועה, הטמונה בצמיחת קרן משיח ה', ומהדהדת במילים המסיימות: "ויתן עוז למלכו, וירם קרן משיחו" (ב, י').

[תמונתו של הרמן כהן משמאל היא נחלת הכלל]
[תמונתו של הרמן כהן משמאל היא נחלת הכלל]

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ראש השנה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “גרשון הכהן: תפילת חנה – בתפיסת מציאות של קיום בשינוי מתמיד

  1. Pingback: שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *