עו"ד משה שחל, עו"ד, בעבר היה, בין היתר, חבר-כנסת ושר לביטחון הפנים
כללי
תכליתה של משטרת-ישראל הינה להיות אחראית על הסדר ועל הביטחון במדינה. לתכלית זו מספר יעדים ועיקרם - השמירה על בטחון הפנים במדינה, ההתמודדות עם תאונות-הדרכים, עם הלוחמה בפשיעה וכדומה. היעד של הלוחמה בפשיעה מורכב ממניעת עבירות ומטיפול בעבירות. המאמר יתמקד בתחום החידושים הטכנולוגיים בסיוע ללוחמה בפשיעה בתחילת שנות התשעים והשפעותיהם האפשריות בתחום הפגיעה בצנעת הפרט ובתחום סכנת המעורבות הפוליטית.
שימוש מוגבר באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים
אנשי הפשע בישראל משתמשים בשיטות ובאמצעים טכניים מתוחכמים על מנת להשיג את מטרותיהם. אמצעים אלה ניתן לרכוש בשוק החופשי, ללא הגבלות מעשיות, ומגבלות החוק אינן מהוות מכשול של ממש להפעלתם. ככל שהפשיעה הופכת מתוחכמת יותר וככל שמשתכללים האמצעים האלקטרוניים והטכנולוגיים, חייבת להתעדכן גם מערכת אכיפת החוק.
יש מידה רבה של סבירות, שהמאפיין העיקרי של אכיפת החוק במאה ה - 21 יהיה שימוש מוגבר באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים. יש לכך ביטויים לא מעטים כבר כיום, בחידושים שהתפתחו כבר בתחילת שנות ה - 90', אם כי קליטתם במשטרת-ישראל עדיין איטית.
בתחום המעצרים, פרסמנו בעת כהונתי כשר לבטחון הפנים (בסוף שנת 1992), את המכרז ל"מעצר בית בפיקוח אלקטרוני" שעיקרו - הצמדת אזיקון לקרסול הרגל או לפרק כף היד, והמשדר המוצמד אליו משדר אותות תכופים, הנקלטים במרכז בקרה. האזיקון מאפשר מעצר בית, שבו העצור יכול להמשיך בפעילויות שונות של חייו: לימודים, עבודה וכדומה, ובה בעת הוא נתון לפיקוח שוטף והדוק.
שיטה זו פועלת בארצות-הברית כבר משנת 1984, ומאז היא נכנסת אט אט גם למדינות אחרות.
ניסוי זה אמנם נכשל בארץ, אך אין לי ספק, שהשיטה תיקלט, וזה רק עניין של זמן. יכולת אלקטרונית מוגברת בפיקוח על עצורים תאפשר הרחבת היישום של חלופות מעצר, תעזור לפתור את בעיית הצפיפות בתאי המעצר ותקטין את הפגיעה בזכויות יסוד, הגלומה במעצר.
השימוש במערכות מידע ממוחשבות תופס מקום נכבד יותר ויותר בכל מערכות אכיפת החוק, החל ביחידות החקירה (בפרט אלה שעוסקות בחקירות של עבריינות כלכלית), בחיבור מסופי מחשב בכל ניידת, ועד לשיפור התפקוד של יחידות השטח, ביקורת הגבולות ותחנות המשטרה. הדבר משפר כמובן גם את אכיפת החוק במקרים הדורשים תיאום או קבלת מידע זמין ממשטרות אחרות בעולם.
האמצעים הטכנולוגיים, שהתפתחו בעשור האחרון, מאפשרים למשטרה לפעול ביעילות ולהגיב במהירות. מקלטי GPS המותקנים בניידות מאפשרים למרכז השליטה והבקרה לדעת, בכל רגע, את מיקומה המדויק של כל ניידת, ולראותה על-גבי מפה אלקטרונית ממוחשבת, הנמצאת במרכז. בסיוע מחשב יכול עובד
המשמרת במרכז להורות לניידת המתאימה, הקרובה לאירוע שעל הפרק להגיע במהירות אל הזירה. מאחר שמערכות הקשר משולבות עם גורמים אחרים, ניתן להזעיק לפי הצורך גם גורמים אלה, ולקבל את סיועם בשטח. עם המזעור הצפוי של מקלטי ה - GPS, ניתן יהיה להרחיב את שתואר לעיל גם לפטרול רגלי ואף לשוטר בודד בשטח.
דוגמא נוספת היא הצטיידותם של שוטרי הסיור, המפטרלים ברגל, במסופונים חכמים, שיאפשרו גם לשוטר בודד לקבל בזמן אמת את כל המידע הדרוש לו למילוי תפקידו, בדומה לזה שמתקבל בניידת. גם כאן, הקשר הינו דו-סטרי, ומאפשר לשוטר לעדכן את המרכז, לפי הצורך.
דוגמא אחרת היא הזא"ר - זיהוי אוטומטי של רכב - פתרון טכנולוגי, שמאפשר לסמן את כל כלי הרכב בסימן זיהוי ייחודי, מעין "מספר אישי", שניתן לקרוא אותו מרחוק, ועל-ידי כך ניתן יהיה לזהות את הרכב זיהוי אמין ומוחלט, בלי קשר למה שכתוב על לוחיות הרישוי (שכידוע מוחלפות בלוחיות מזויפות במקרה של גניבת הרכב). זהו ביטוי מובהק לקשר הישיר שקיים בין שיפורים טכנולוגיים לבין שיפור אפקטיביות האכיפה והמניעה.
שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים - בעיות
לצד כל היתרונות העצומים הגלומים בשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ויעילים, עולות גם בעיות, כמו אלו שבתחום הגנטי לדוגמה. התגליות המרעישות בתחום זה עשויות לקדם את האנושות להישגים גדולים, אך הן מעוררות בעיות אתיות כבדות. כך גם בתחום אכיפת החוק צפויות להיווצר בעיות קשות ועקרוניות.
שתי הבעיות המרכזיות שיעסיקו אותנו במאה ה - 21 הן הפגיעה בצנעת הפרט וסכנת המעורבות הפוליטית.
הפגיעה בצנעת הפרט
אמצעי הבילוש והמעקב המתוחכמים, אמצעי ההאזנה הזעירים והקלים לשימוש, מאגרי המידע הנרחבים - כל אלה מעוררים אסוציאציה בלתי נעימה של "אח גדול" נוסח אורוול ושל "התפוז המכני" נוסח קובריק.
גם אם נניח, שהפשע היה נעלם כליל, לו ניתן היה לעקוב אחר כל האוכלוסייה עשרים וארבע שעות ביממה - לא היה מעקב כזה מתקבל בשום דמוקרטיה. הסכנה לשימוש יתר היא מוחשית מאוד, והפיתוי הגדול להשתמש באמצעי אכיפה מתוחכמים וחודרניים חייב להיות מרוסן ומוגבל לתחומים ולמקרים, שבהם הוא הכרחי או בלתי בעייתי.
להבדיל מנשק גרעיני למשל, אשר הכול מבינים את הסכנות שבשימוש בו, והדיון על ריסון בהפעלתו נופל על אוזניים קשובות, הרי שהדיון על בקרת השימוש באמצעי אכיפת חוק מתקדמים וריסונם הוא טבעי פחות ומתבקש פחות.
כאן טמון אתגרו הגדול של המחוקק הישראלי. שינויים חקיקתיים הם מטבעם זריזים פחות משינויים ומחידושים טכנולוגיים. המחוקק צריך כבר היום לקדם הסדרים חקיקתיים חדשים ולשנות בצורה דרסטית הסדרים קיימים, שאינם עונים עוד על הצרכים.
גם הפיקוח הפרלמנטרי על רשויות הביצוע חייב להשתכלל ולהעמיק. יתרונותיה של ישראל כמדינה קטנה, בעלת מערכת חוק אחת ומשטרה אחת (להבדיל, למשל, מגופים פדרטיביים כמו ארצות-הברית או קנדה), מקלים יחסית על טיפול במערכות אכיפה מודרניות ועל הפיקוח עליהן לשם הגנה על צנעת הפרט.
נוכח השתכללות אמצעי האכיפה צפויה להחריף גם הסכנה, שאכיפה תהפוך לחזות הכול, על חשבון הדרכים האמיתיות להתמודד עם עבריינות, כמו חינוך ושיקום. אכיפה (גם אם תהיה אופטימלית) ואף החמרת ענישה אינן חזות הכול. במדינה המתקדמת בעולם, ארצות-הברית, אחוז מדהים מהאוכלוסייה נכנס ויוצא מבתי-הסוהר; יש בה כמעט שני מיליון כלואים וכמעט חמישה מיליון אנשים נוספים, שהם בסטטוס כליאה כלשהו (שחרור על תנאי, שירות מבחן וכדומה). מספרים אלה הם בתהליך עלייה מתמיד, והם מלמדים, בין היתר, כי אכיפה היא רק מרכיב אחד בטיפול בעבריינות, מרכיב אחד מני רבים ומרכיב מוגבל למדי. אכיפה, גם כשהיא יעילה, אינה הפתרון לעבריינות, וכדאי שנזכור זאת.
ההיבט הטכנולוגי של אכיפת החוק במאה ה - 21, יהפוך לדומיננטי יותר ויותר, והוא צפוי לשנות את פניה של מערכת אכיפת החוק בתוך פחות מדור. צפוי גם שהשינוי (או ליתר דיוק - המהפכה ההדרגתית) יהיה חיובי בעיקרו, אם אכן השכלולים הטכנולוגיים ירוסנו בחוק ובפרקטיקה.
התופעה המסוכנת ביותר היא חדירתם של גורמים פליליים, במיוחד גורמים הקשורים לפשיעה בינלאומית, לתוך המערכת הפוליטית בישראל - הן על-ידי תמיכה כספית במועמדים לכנסת ולרשויות המקומיות, והן על-ידי העמדת מועמדים הקשורים, בצורה זו או אחרת, עם גורמים פליליים או על-ידי הקמת מפלגה, אשר מקימיה קשורים עם פעילות כלכלית-פלילית.
ככל שמרכיב המימון הופך לדומיננטי יותר במערכות הקיום הפוליטיות, וכרטיס הכניסה להתמודדויות פוליטיות מתייקר, מחובתנו להתחיל לחפש את הגורם המממן, שעומד מאחורי המועמד ואחר-כך את זה שמאחורי הנבחר.
אם עד היום נהגנו להתייחס ל"ממשלות צללים", דומה שבעתיד נאלץ להתייחס ל"מממני צללים". הסכנה מפחידה ומוחשית, ומעבירה צמרמורת של ממש. דרכי המימון הן נסתרות, עקיפות ומתוחכמות ביותר, וניתן לומר, שאיננו ערוכים די לטיפול בסוג פשיעה חדש זה. נדמה לי, שעבריינות זו עדיין מקדימה אותנו, ולכן תעוזתה גוברת.
המעורבות הפוליטית מתחילה בשלבי החקירה המשטרתיים, וממשיכה בשלבי התביעה בפרקליטות. מקרים כמו פרשת בר-און, חקירות ראשי-ממשלה ושרים ומקרים דומים אחרים חשפו תופעה זו במלוא מסוכנותה.
העומדים בראש מערכת אכיפת החוק בישראל, ובעיקר השר לבטחון הפנים ושר המשפטים, חייבים לתת גיבוי מלא ואמיתי לרשויות החקירה, ולחסום כל ניסיון להתערבות בעבודת החוקרים, שעושים את העבודה הקשה בשטח. החוקרים אינם מבקשים עזרה אלא גיבוי, גיבוי חד משמעי וללא פשרות.
סכנת המעורבות הפוליטית
סכנה נוספת היא התופעה החמורה של קריאה לאי-ציות מופגן לחוק, כמו, למשל, פסקי "הלכה", הקוראים לחיילי צה"ל לסרב פקודה, או פסקי "הלכה" מסוג "דין רודף" או כל מעשה, שנועד להטיל ספק בלגיטימיות של המשטר הדמוקרטי-חילוני.
עקרונית, קשה לחברה דמוקרטית לאכוף חוק ולהתמודד מול מי שמטרתו לקעקע את הדמוקרטיה עצמה ואת מוסדותיה ואישיה הנבחרים - והוא עושה כן תוך ניצול חופש הביטוי וזכויות יסוד אחרות, שעומדות בבסיס המשטר הדמוקרטי.
מאז רצח יצחק רבין ז"ל, השתנה גם האיזון הנדרש. יש לבחון ביתר חומרה התבטאויות מסיתות, ולפעול ביתר נחישות כנגד תופעות כאלה על בסיס אכיפת החוק הקיים.
תופעה מסוכנת אחרת, שגם היא מחייבת התייחסות מיוחדת, חדשה ושונה, מצד רשויות אכיפת החוק, הינה צמיחתן ופריחתן של כתות, המצייתות ציות עיוור להוראות העומד בראשן (ראה מקרה כורש בארצות-הברית ומקרה עוזי משולם בישראל).
ונקודה אחרונה בהקשר זה: עם חתימת הסכמי שלום כוללים עם שכנינו - והנני נמנה עם אלה המאמינים שכך יהיה, במוקדם או במאוחר- עלולה ישראל להפוך למדינת מעבר לסחר בסמים.
בעיה זו תציב אתגר של ממש לרשויות האכיפה בישראל, אם וכאשר יפתחו הגבולות.
סיכום
לסיום, אצטט מהגיליון הראשון במאה העשרים של הניו-יורק טיימס, אשר נפתח במילים הבאות: "האפשרויות המזומנות למין האנושי בעתיד מהוות נושא לתקווה ולדמיון. בהזדמנות חגיגית זו ברצוננו להביע תקווה כנה, שזכויות הפרט ימשיכו להיות זכויות מקודשות".
נדמה לי, שאנו יכולים לאמץ בתחילת המאה ה - 21, את אותן מילים בדיוק, ולקוות, שאכן הקידמה והמדע ישפרו הן את אכיפת החוק והן את שמירת זכויותיו החוקתיות של הפרט.
