אלעד רזניק: למה בעלות הברית לא הפציצו את אושוויץ?

למה בעלות הברית לא הפציצו את אושוויץ? אין תשובות פשוטות לשאלות מורכבות. מאמר זה מציף את אחד הפנים של התופעה: המחיר. מחירן של הטיסות בשמי פולין וגרמניה - בחצי השני של 1944 ובתחילת 1945 - הייתה עצומה, וגבתה מלוחמי חילות האוויר של ארצות הברית ובריטניה אבידות רבות של לוחמים, שנדרשו מאוד להמשך המאמץ המלחמתי...

יאיר רגב: העלבת שוטר…

מפגשים רבים עם שוטרים אינם מפגשים 'חיוביים'. על כן, שוטרים שימשו וישמשו תמיד 'שקי חבטות' לאזרחים זועמים. אבל, איפה הגבול? בית המשפט קבע: אמירה לשוטר "אתם כלבים נאצים" מייחסת לו רוע תהומי וזו העלבה חמורה! השוואת שיקול הדעת של השוטר - הממלא את הנהלים - לשיקול דעתו של נאצי הממלא הוראות, נוגעת לליבת תפקידו של השוטר והיא אמירה קשה שכמעט אינה טעונה פרשנות. כמוה כאמירה: "אתה אטום לנסיבות ופועל כרובוט ללא גרעין אנושיות". קשה להעלות על הדעת פגיעה ועלבון חמור יותר...

אבי הראל: צרעת – עונש על אי ההכרה בסמכות

כל הסיפורים שקשורים בצרעת בספרי התנ"ך, קשורים כך או אחרת לאי הכרה בסמכות בין אם המדובר בסמכות אלוהית, ובין אם המדובר בסמכות שלטונית. כל מי שניסה לערער על סמכות זו לקה בצרעת. זה התחיל באדון הנביאים משה, המשיך באחותו מרים, ושם לשני אנשים בעלי עוצמה שלטונית גדולה כנעמן והמלך עוזיהו. ברגע שאותם אנשים הכירו בטעותם הם נרפאו ממחלתם, פרט לגיחזי, שנענש לחלות בנגע הצערת כל ימיו, כיוון שלא הבין מדוע אסור לו ליהנות מעושרו של שר צבא ארם נעמן, ובגין חוסר הכרתו בסמכות אלישע שליח האל.

עמיר מולנר: סוד ההישרדות – שותפויות

מעטים העבריינים הבכירים שגדלו בסביבה נורמטיבית; שנלחמו בצה"ל כדי להישלח לשירות קרבי ושביצעו אותו במלואו בהצלחה רבה; שיש להם יותר שותפויות מיריבויות; שהם אנשי משפחה סולידיים, שמתרחקים מאור הזרקורים, ואינם נוטים להפגין את כספם. מעטים גם העבריינים הבכירים שייצגו את עצמם בבית המשפט וזוכו; אבל, כזה הוא עמיר מולנר...

אבי הראל: השואה הראשונה בקהילות הריינוס 1096

הגל הראשון של מסעות הצלב החל בגרמניה בשנת 1096, ועימו האנטישמיות ורדיפת היהודים. לפוגרומים הללו הייתה השפעה רבה על התודעה ההיסטורית והדתית של קהילות גרמניה וצרפת, אשר פיתחו במשך הזמן תפיסה המתירה קידוש השם מרצון ואפילו התאבדות. מעשים אלה כללו גם שחיטת ילדים ונשים, קודם בוא הפורעים. תפיסה זו התפתחה בעקבות ריכוז וליקוט של דברי אגדה ומעשיות שבספרות חז"ל ברוח זו, שערכם ההלכתי מפוקפק...

אלי מירון: מה בין cooperation ל- collaboration?

השפה העברית היא שפה צעירה, ובתחום הניהול, אינה מבחינה עדיין בין דקויות. בעברית, שני המונחים 'Collaboration' ו- 'Cooperation'' מתורגמים כ'שיתוף פעולה, אבל מידי פעם, נדרשים יועצים ארגוניים להבדלים ביניהם. אחד המאמרים היותר בהירים, לטעמי, לגבי ההבדלים בין שני המושגים, מצאתי בבלוג של ד"ר אלי מירון, מרצה לניהול ידע במחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת בן גוריון. ביקשתי וקיבלתי את רשותו, ואני מביא את המאמר, כמות שהוא, כאן לפניכם:

גרשון הכהן: מלכוד 67 – עיון בספרו של מיכה גודמן

גודמן מתעלם מהאפשרות, שלא המחלוקת על עתיד הכיבוש קורעת את העם, אלא המחלוקת על שאלת היסוד: לשם מה וכיצד אנו מבקשים להמשיך להתקיים בארץ זו. אם המחלוקת על עתיד הכיבוש אינה סלע המחלוקת, אלא רק שמן על בעירה יסודית יותר, גם אם נסיים את הכיבוש לא יתאחה השסע. יתכן ולא סיום הכיבוש חשוב לשוחרי הנסיגה לקווי 67, כמו עצם חורבן ההתנחלויות, בדרך להכרעת דרכו ומהותו של המפעל הציוני: בין חזון גאולה תנ"כי, לבין מקלט מוכר ובטוח - מדינה נורמלית שכיף לחיות בה.

איאן פוסטר: צוותים – העיצוב הארגוני החדש?

"צוותים ו 'רשתות של צוותים' משקפים יותר ויותר את האופן שבו העבודה נעשית בארגונים. עדיין, כמובן, יש צורך בארגונים פונקציונליים, כדי לספק מרכזי מומחיות ושירותי תכנון אסטרטגי, לאורך שרשרת האספקה / הערך; ולוודא תהליכים של קבלת החלטות ברמה הנאותה. יחד עם זאת, בתוך, ולאורך הארגונים הפונקציונליים, יש יותר ויותר רשתות של צוותים, הנבנים ופועלים כדי לספק פרויקטים, מוצרים ותוצאות ספציפיות.

רועי צזנה: פער הרלוונטיות של המוציאים לאור

המוציאים לאור הם בבחינת חמורו של משיח. הם מילאו פונקציה חשובה בעולם האקדמי במאות השנים האחרונות. אכן, לא הייתה דרך אחרת להתנהל בעולם האקדמי בלעדיהם. הם הביאו אותנו למקום בו אנו נמצאים היום, אבל עתה הם מתחילים להיות מיותרים. עדיין לא לגמרי, אבל הדרך כבר ברורה...