שלום דומרני: העבריין הבכיר ביותר בדרום

שלום דומרני הוא ראש ארגון פשיעה ארצי שמרכזו בדרום הארץ. הוא נחשב ליעד כה מרכזי של משטרת ישראל, עד כי במהלך המעקב אחריו, הציבה המשטרה בלון ובו ציוד צילום בסמוך לביתו. ארגון הפשע שלו נחשב לאלים ולחסר רחמים, ומטיל אימה כלפי בעלי עסקים באזור הדרום. על פי הערכות המשטרה המחזור העסקי של ארגון זה הוא כ־100 מליון שקלים בשנה.

נשות טראמפ לא עוטות כיסוי ראש…

עטיית כיסוי ראש על ידי פוליטיקאיות ונשות פוליטיקאים מערביים, נעשית על מנת 'לכבד ולא לפגוע ברגשות', אולם, משיגה את המטרה ההפוכה באורח חשיבה מזרחי. היא הוכחה לעוצמת המוסלמים על הכופרים, ולכך שניתן להתעלם מרצונותיהם ולדרוש מהם עוד ועוד; ולהפך. ההגעה עם שיער פזור - כנהוג במערב - מבטאת את עוצמת האורח. היא מהווה אליבי לצורך של מנהיג מוסלמי להגיע להסכם, שבו גם ייאלץ להתפשר. לכן, בין היתר, פוליטיקאים ערביים בזים להילרי קלינטון ולברק אובמה, ומעריצים את דונלד טראמפ.

מי יציל את הכנסת שלנו?

כשמשהו נכשל והמערכת מידרדרת לכאוס, כדאי לחזור קודם כל לסדר. אם הכנסת חפצה חיים ואם עם ישראל חפץ במערכת פוליטית מתפקדת באמת, כדאי שראשי המפלגות הגדולות יחברו ויעשו יד אחת - לפחות לפרק זמן של שתי קדנציות - להחזרת הוועדה המסדרת למפלגות, עד שמעמד הכנסת ישוקם ורמת חבריה תעלה. ידע כל חבר כנסת - שגורלו בכנסת הבאה נקבע בידי ראשי המפלגה, שיבחרו מועמדים ראויים וייצוגיים בעיניהם, שיעשו שם טוב לכנסת ולמפלגה - ושיתנהג בהתאם.

גרשון הכהן: מטרופולין ירושלים כעומק אסטרטגי

חלוקת ירושלים לא רק תהפוך את ירושלים לעיר קצה, פרבר של גוש דן, היא גם תשמוט מידי מדינת ישראל את התנאים הגאוגרפיים לשליטה בגב ההר ובבקעת הירדן. היא תצמצם את מדינת ישראל למדינת חוף ברצועה הצרה לאורך הים, עליה כבר כיום מרוכז רוב מוחלט של האוכלוסייה היהודית בארץ. ללא מרחב ירושלים הנתון באחיזה ישראלית במלוא היקפו, לרצועת החוף הצרה הנשלטת מרכסי ההרים ממזרח אין יכולת קיום ממשית.

צדיק ורע לו: אנדרי אוזן הולך הביתה…

אי הוודאות לעולם תהיה חזקה יותר מכל מרכיב אחר שבשליטתנו... כך גם לגבי הקשר שבין הצלחה בניהול ותגמול, כמו במקרה פיטוריו של יו"ר המועצה המצליח של נאות חובב, אנדרי אוזן. אז חשוב שתצטיינו חברים... אבל חשוב לא פחות שתדעו שהקשר שבין הצטיינות לתגמול הוא, פעמים רבות, מקרי בלבד!

רוצחי הפייסבוק

אם אנשים מתעדים את קורותיהם בפייסבוק, אז למה עבריינים לא? התשובה ההגיונית היא, כיוון שתיעוד מעשים פליליים עלול להפליל אותם. אבל מסתבר שתאוות הפרסום מתגברת פעמים רבות על החשש להיתפס. כך למשל, בינואר 2017, התעללו נערים בנכה חסר ישע ותיעדו זאת בפייסבוק בשידור חי. ויש גם מקרים שהפרסום דווקא משרת את המבצעים. זה למשל המצב במקרה של מה שמכונה 'רוצחי הפייסבוק', הפועלים מדחף של נקמה.

יוסף זהר: סטטיסטיקת ההרשעות בישראל

גם אם קיימים עיוותים באופן הצגת הנתונים על הרשעות בבתי משפט בישראל, הרי שהם עקביים לאורך השנים, והמגמה שלהם מצביעה על העלמות הזיכויים במשפט הפלילי בישראל. לשם השוואה בשנת 2008, בה רק אחד מאלף הכרעות דין בישראל הסתיים בזיכוי הנאשם, עמדו שיעורי ההרשעות בבתי המשפט הפדרליים בארה"ב על כ-90%; ובבתי המשפט במחוזות באנגליה על כ-82%.

אבי הראל: על מצוות חברתיות וחוקי יסוד

בניגוד לתרבויות המזרח העתיק, שבהן הייתה החמלה החברתית תלויה בשליט וברצונותיו, המקרא קובע את החוקים החברתיים שלו ללא זיקה לשלטון כזה או אחר חוקים אלה הינם מוחלטים ואינם ניתנים לשינוי בידי איש. גיזה כזו צריכה להיות גם בימינו ביזמה לחוקק את חוק יסוד הזכויות החברתיות, שיחייב את השלטון המרכזי במתן הזכויות החברתיות המלאות לכל אזרח באשר הוא, במנותק מכל שיקול פוליטי או מגזרי כלשהו.

אברהם מילרום: אל קאפונה – העבריין ה'סלב' הראשון

פושעים מסוימים אינם נתפסים בעיני כולם, בהכרח, כפושטי-רגל מבחינה מוסרית; חלק מהם אף רואים את עצמם כשונים מיתר העבריינים, וגורמים לשינוי משמעותי בתפיסתנו, 'מהו פושע', ואיך הוא אמור להתנהג. כזה הוא, למשל, אל קאפונה.