מה בין רשתות ארגוניות לרשתות חברתיות?

לאחרונה נשאלנו פעמים רבות על ידי קוראים, לגבי ההבדלים שבין הרשת הארגונית והרשת החברתית. בכך יעסוק המאמר הנוכחי. נתחיל מהסוף: ההבדל העיקרי בין סוגי הרשתות הוא באקראיות שלהן: בעוד המבנה של הרשתות הארגוניות כפוי, הרי שהרשתות הארגוניות נבנות באופן אקראי...

אבי הראל: מתי נוצר חג ראש השנה במתכונתו הנוכחית?

ראש השנה כחג במקרא הינו מועד שתוכנו היה שונה מתוכנו כיום. המדובר היה כיום של שמחה (תרועה), ובאיסור מלאכה. האזכור היחידי של תאריך זה מצוי דווקא בספרי הנביאים, ושם המדובר במשחה מיוחדת של קריאת התורה בפני הציבור לאחר החזרה מגלות בבל. רק בתקופת חז"ל, החל מראשית המאה השנייה לספירה, קיבל ראש השנה את אפיונו הנוכחי. יום המלכת האל על העולם וכיום בו נחרצת גורלה של כלל האנושות.

גרשון הכהן: זהות ישראלית – מה השתנה בשנה זו?

את המתח בין השאיפה לכינונה של אומה מלוכדת, לבין שימור העושר הטמון במאפייני גיוון רב-תרבותיים, מומלץ  לתפוס כיתרון מבורך. במתח מתמיד זה - המתקיים בעם ישראל מאז היווצרו - מצוי גם ייחודו, כפי שהיטיב להסביר הרב יהודה ליאון אשכנזי- הידוע בכינוי הרב מניטו: "היהודים אוחזים בזהותם הייחודית ויחד עם זאת מלקטים את הזהויות של כל מקום ועוטים אותן על עצמן. הם בעת ובעונה אחת בני אדם לפי דרכו של אברהם ובני אדם לפי דרכן של צרפת, ליטא ומרוקו. כאשר הם מתקבצים לירושלים, הם מאחדים את כל הזהויות האנושיות, ומאחדים את האנושות כולה מחדש עלפי דרכו של אברהם."

אבי הראל: המודל של זבולון ויששכר וסוגיית השוויון בנטל

הפרשנות אודות ההסכם בין זבולון ליששכר נתון  לפרשנויות שונות. הרמב"ם הכריע את הכף, פסק באופן נחרץ נגד האפשרות שמגזר אחד יהיה פטור מהחובות של כלל הציבור. הסוגיה הפכה להיות רלוונטית שוב, כשמונה מאות שנה מקביעתו של הרמב"ם, קודם הקמת המדינה ועד ימינו אלה. החברה החרדית, שקיבלה פטור מצומצם ממוסדות המדינה מחובת השירות הצבאי, ניצלה את כוחה האלקטורלי, ובסופו של דבר הצליחה לאפשר פטור גורף מגיוס לבני הישיבות מהמגזר שלה...

חרדים – משטרה: 0:1

אין מחלוקת שבסיבוב האחרון - שלא יסתיים, מן הסתם, לעולם... - של מהומות החרדים בירושלים ניצחו החרדים בנוק אאוט. די לראות את כותרת ידיעות אחרונות למשל, מה- 18 בספטמבר 2017: "נרמסים מתחת לרגלי החוק", כשהתמונה הנלווית היא של "קלגס משטרתי" הרומס בסוסו את המפגינים"... רק שהכל רמאות. בעולם של מערכות מורכבות, הרומס והנרמס מחליפים לעתים תפקידים...

איציק בר מוחא: אדריכל קריסת הבנק למסחר

איציק בר מוחא הוא מוותיקי 'הכנופיה הירושלמית' המיתולוגית, שחסתה תחת צלו של יצחק אברג'יל, בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת ובתחילת המילניום. במסגרת זו היה אחראי יותר מכל אחד אחר לטיפוחו של עופר מקסימוב, 'גיבור' קריסת הבנק למסחר, שהזרים יותר מרבע מיליארד ש"ח מלקוחות הבנק אל חיקם של ראשי הפשע בישראל והפך אותם לטייקונים. אבל, בר מוחא שילם את המחיר לבדו. שלוש עשרה שנים ישב בר מוחא בכלא, בעוד חבריו ל'כנופיה הירושלמית', חוגגים בחוץ...

גרשון הכהן: מיליציות – מה חדש בתופעה ומה היא מלמדת?

התבוננות במליציות שיעיות איראניות וכוחות בדלנים בדונייצק אוקראינה, עלולה לחרוץ את שיפוטינו לגבי התופעה, עד כדי שלילתה המוחלטת. אולם ראוי למצוא בה גם ממדים חיוביים, כצורך ממשי הנוגע גם לחיינו. הסרט המוצג לאחרונה "דנקירק" (ראו טריילר למטה) ממוקד בהיבטיה ההרואיים של רוח ההתנדבות העממית בשעת חירום. אלפי ימאים אזרחים עם סירותיהם הקטנות, שנקראו לדגל והפליגו  מזרחה, תחת אימת הפצצות מטוסים גרמניים, הם שהצילו את מאות אלפי חיילי הממלכה הבריטית מנפילה בידי הגרמנים. רוח האומה הבריטית, במלוא גווניה הפטריוטים, היא גיבורת הסרט.

אלימות מינית בקרב בני נוער

אלימות מינית היא שם כולל לקשת רחבה של התנהגויות בעלות אופי מיני, הנעשית בניגוד לרצונו החופשי של האדם, ו/או ללא הסכמתו ו/או שלא מבחירתו ו/או תוך ניצול חולשתו. הפגיעה עלולה להתבטא במעשים או בדיבור, באופן גלוי או מרומז, באופן ישיר או עקיף ולעתים ללא אלימות. הפגיעה עלולה להתרחש בתוך או מחוץ למשפחה, על ידי זר או על ידי אדם מוכר, בילדות או בבגרות, באופן מתמשך או חד פעמי, על ידי גבר או על ידי אישה, מבוגר/ת או קטינ/ה במעגלי החיים השונים...

הגיוס? זה העניין?

בתוך המערבולת הפנימית של תהליכי שינוי מואצים, קריסת ההנהגה ואבדן סמכות רבנית, יש מי שמשליך מבחוץ 'בלוני חמצן' להנהגה הטובעת, ומאריך את חייה - למשל, אותם פוליטיקאים שמיהרו לקפוץ על החלטת הסרק של בג"ץ בעניין הגיוס (מישהו באמת חושב שהחרדים יתגייסו? ...) - למרבה הפרדוקס, מדובר דווקא באותם פוליטיקאים שהמגזר שלהם ירוויח באופן המיטבי מההתפוררות הזו...

הרשעות שווא: עבריינים או קרבנות של מערכת אכיפת החוק?

הרשעה במשפט הפלילי פירושה, קביעה שיפוטית שבה הנאשם עבר את העבירה שבה הוא מואשם מעבר לכל ספק סביר. הרשעת שווא פירושה, שהמסקנה שאליה הגיעה מערכת המשפט באשר לנאשם, כי הוא אשם מעבר לכל ספק סביר, היא מסקנה שגויה. הרשעות השווא, מקורן בליקויים הקיימים במערכת אכיפת החוק... במאמר הנוכחי נדון בתופעת הרשעות השווא בישראל ובגורמים להרשעות שווא, נתמקד בהודאת שווא, תוך אזכור של מקרים שהתרחשו בישראל.