%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%9d-1499-%d7%9e%d7%90%d7%aa-%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%94-%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%a8%d7%9c%d7%99

אבי הראל: תחיית המתים – מציאות או דמיון

על פי הרמב"ם, תחיית המתים הגופנית היא סוג של אמונה הכרחית, שאפשרית, אם נסווג אותה לצד הנסים הנמנעים בטבע. הרמב"ם מייחס חשיבות משנית לתחיית המתים הגופנית, וחשיבות גדולה לעומת זאת לחיי העולם הבא. שם כמובן קיימת מציאות רוחנית ללא קיומו של גוף גשמי כלל. ברם היות והמסורת קבעה כי לעתיד לבוא תתקיים תחיית מתים גופנית, הרי אין הרמב"ם מזדרז לבטלה במחי יד. הוא רואה באמונה בתחיית המתים חשיבות דידקטית פדגוגית ואמונית גם יחד, מה גם שהיא טומנת בחובה תקווה ראויה לסוג זה של מאמינים.
%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%90%d7%94%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f

גרשון הכהן: תפילת חנה והיחס לשינוי…

תפילת ראש השנה - ובמיוחד תפילת חנה - מבטאות את תמצית הפער התפיסתי בין איש תרבות המערב לבין איש תרבות המזרח: השאלה היא כיצד תופסים את השינוי המאיים על היציבות. האם נכון לתפוס את השינוי כסוג של תאונה, כמו רכבת שנפלה מן המסילה, והתיקון במסגרת "המנהל התקין", משיב מצב לקדמותו השגרתית הסדורה והיציבה? או שהשינוי הוא תופעת יסוד מתמדת, המתהווה מתוך טבעו של עולם. מעין בריאה מחודשת של סדר חדש, הנתון אף הוא לשינוי וחוזר חלילה. התפילות הללו מבטאות את הגישה השנייה, ומציבות את חרדת אי היציבות, דווקא כמקור השראה לאמונה ולתקווה.
%d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8

אלעד ארד: לא על האושר לבדו – מבהוטן ועד דרוויש

בהוטן, מדינה קטנה בהרי ההימלאיה - בין הודו לסין - הייתה הראשונה בעולם לרתום את האושר הסובייקטיבי של תושביה ככלי לקביעת מדיניות הממשלה, ולהשתמש במדידה הסובייקטיבית של אושר התושבים ככלי לקביעת מדיניות... שאלת האושר הציבורי הפכה רלוונטית בעת החדשה, לאור תכני הרעיון הליברלי, האזרחי והמדיני, באשר למטרותיה של המדינה: היא קיימת למען הפרט, ואם אינה שומרת על שלומו ורווחתו (וגם על אושרו...), היא מועלת בתפקידה...
%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%95%d7%a7%d7%a6%d7%99%d7%94

הפלסטינים ופארסת טקס חלוקת פרסי אופיר

מה חושב הצד הפלסטיני על פרשת פיצוץ טקס חלוקת פרסי אופיר? הם לא באמת מעניינים את היהודים, משני קצות המפה הפוליטית. בדרך מופלאה, הפלסטינים הם רק אמצעי לריב, אצל הימין והשמאל כאחד. אז אותי זה דווקא מעניין. הניתוח פרוס לפניכם...
%d7%a8%d7%9b%d7%91-%d7%90%d7%95%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%92%d7%95%d7%92%d7%9c

רועי צזנה: תחבורה בעיר העתיד – עד כמה הרכבים האוטונומיים בטוחים?

נוסעים שיבחרו להשתמש ברכב אוטונומי בשנתיים-שלוש הקרובות צריכים להיות מודעים לכך שהם מהווים 'שפני ניסיון', ושהרכבים הללו אינם בטוחים עדיין באותה המידה כנהג אנושי. אך כאמור, הרכבים ממשיכים להשתכלל בעוד שיכולת הנהיגה האנושית נותרת בעינה. תוך פחות מעשור, קרוב לוודאי שהרכבים האוטונומיים כבר יעשו פחות תאונות מנהגים אנושיים. אך ברור שעלינו לדרוש שקיפות מלאה מחברות הרכבים, כדי שנוכל לקבל את המידע העדכני ביותר, להגיע להחלטות המושכלות ביותר, ולהפעיל לחץ על החברות כדי שלא ישקטו על שמריהן. כל עוד נמשיך לעשות זאת, ימשיכו גם הרכבים האוטונומיים להשתפר.
%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93

רועי צזנה: עיר העתיד: רכבים אוטונומיים, רחפנים ורובוטים

התחבורה בעיר העתיד תהיה זורמת, מתואמת ותלת-ממדית. נוסעים יעלו על רכבים אוטונומיים באופן בלתי-פוסק, ירדו מהם לרגע כדי לעבור לרכב אחר וימשיכו במסעם. כל רכב ורובוט קרקעי או אווירי יהיו מתואמים זה עם זה ועם הבינה המלאכותית שתכווין ותנטר אחר כל הגורמים השונים כדי לצמצם את תדירות הפקקים ולהסדיר את תנועת הישויות השונות בכבישים. אחרון חביב, התחבורה תהיה תלת-ממדית, בזכות רחפנים, שיוכלו לעלות לאוויר ולהשתלב במערכת הזורמת. כל זה יכול להתחולל בלי שינוי משמעותי בתשתיות הקיימות, ולכן סביר להניח שכבר בשני העשורים הקרובים נראה את החזון מתחיל להתממש.
%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%90%d7%a8%d7%93-2

יהודה ארד: תורת ניהול סיכונים כולל

זהו הפרק השני בחוברת, 'ניהול סיכונים הלכה למעשה', שנכתבה על ידי יהודה ארד ז"ל, סמנכ"ל טבע ואחד המומחים הגדולים שהיו לנו לנושא בטיחות ומורכבות בניהול (צוותי שיפור בתעשייה, ניהול סיכונים ועוד...). לפני לכתו, עבד יהודה על חוברת זו במטרה לסייע לעוסקים בתחום לשפר את התהליך באמצעות צבירת ידע על סיכונים – דרכי הניתוח שלהם ואופן ההתמודדות עימם – יצירת הנחיה מתודולוגית ולימוד הדדי. החוברת מובאת כאן, לכבודו, במספר מאמרים עוקבים.
%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a5-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%a0%d7%99

יותם הכהן: למה הייעוץ האסטרטגי נכשל?

הסיוע בתהליך החשיבה של המנהל, ולא חשיבה עבור המנהל היא מתכון ההצלחה היחיד האפשרי. זהו גם פתרון הרבה יותר זול, בוודאי בטווח הבינוני והארוך - בניגוד לנכות שנוצרת במיקור החוץ של החשיבה. לאורך זמן, המנהלים שנושאים כל העת במלוא האחריות לתהליך לומדים לנהל תהליכים מהסוג הזה בעצמם ולקדם אסטרטגיה מבוססת יותר בכל מקום שיפעלו בעתיד.
%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9d

גרשון הכהן: דרך האבות – בין חוק, משפט וריאליזם פוליטי

שאלת יסוד במדע המדינה היא, האם ניתן לדרוש מהתנהלות שלטונית להתנהל רק בתהליכים סדורים, גלויים ומושלמים מבחינת הנוהל התקין? או, האם מותר לה להתנהל בעורמה ולקיים במקביל שתי מגמות סותרות, אחת גלויה ואחרת סמויה? אחת "מעל השולחן" והשנייה "מתחת לשולחן", מתחת לראדר? המחלוקת כאן נוגעת לעצם האידאל של מדינה מתוקנת. על פי דעה אחת, התנהלות כפולה מעין זו פסולה. על פי הדעה האחרת, התנהלות כזו לגמרי נדרשת ולכן גם ראויה, באשר היא מבטאת את כורח החיים השלטוניים, כפי שהנם בעולמנו המורכב.
%d7%9b%d7%91%d7%a8-%d7%9c%d7%90-%d7%99%d7%95%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95-%d7%9c%d7%9a-%d7%93%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%91%d7%a1

אבי ברוכמן: האם רק משטרת ישראל אחראית על כליאת היתר של נוער אתיופי?

האם רק המשטרה - בין כל ארגוני מערכת אכיפת החוק - לוקה ב'שיטור יתר'? מסתבר ששירות המבחן לנוער אינו ממליץ על חלופות למאסר, ברוב המקרים בהם הוא בודק נוער אתיופי. הנתונים מעידים ש- 81% מהקטינים ממוצא אתיופי מקבלים משירות המבחן לנוער המלצה שלילית לגבי חלופות למאסר...